מגורים בנפרד

כשהבעל עוזב את הבית, זכותה של האישה לקבלת מזונות אישה אינה נפגעת כלל. בעל שעזב את הבית וכל עוד לא חייב בית הדין הרבני את האישה להתגרש , חייב להמשיך ולשלם מזונות אישה ( אלא אם קיימות עילות אחרות לפטור מזונות אישה כמו במקרה שהאישה עובדת ).

כשהאישה היא זו שעזבה את הבית , היא מפסידה את זכותה לקבלת מזונות אישה שכן הזכות לקבלת מזונות אישה היא בעת חייה עימו בלבד. יחד עם זאת, על מנת שלא להפסיד את זכותה לקבלת מזונות אישה על האישה להוכיח "טעם מבורר" לעזיבת הבית .

על פי הדין העברי "טעם מבורר" לעזיבת הבית יכול להיות "קל כנוצה", כלומר –אין צורך בסיבה כבדת משקל לעזיבת הבית . בתי הדין הרבני הכירו במעשה בגידת בעל , באלימות , יחס רע , ובמצבים בהם הבעל מתעמר באשה ופוגע ביכולתה לחיות את חייה בשלווה , כטעמים מבוררים שאינם פוגעים בזכות האישה לקבל מזונות אישה מבעלה .

כאשר העילה לעזיבת הבית הינה בגידה או כאשר האשה לא מצליחה להוכיח כל "טעם מבורר" לעזיבת הבית – נשללת ממנה הזכות לקבלת מזונות אישה .