מה אם האישה מודה למעשה בגידה ?
גם אם האישה מודה למעשה בגידה זה עדיין לא מספק. מול הדין הידוע כי הודאת בעל דין כמאה עדים דמיא (ראה בסוגיה זאת טור אבן העזר קט"ו), פוסק הרמ"א (שולחן ערוך אבן העזר קט"ו ו´) שהאישה נאמנת לאסור את עצמה על פי הודאתה למעשה בגידה רק כאשר יש רגליים לדבר – משמע, נסיבות חיצוניות אובייקטיביות התומכות בהודאתה למעשה בגידה.
בית המשפט המחוזי קבע כך :
"לא כל הודאה של אישה כי זנתה בבעלה אכן טובה היא ושבגינה נפטר הבעל ממזונות אשתו . רק הודאה שיש לה תימוכין בחומר הראיות ואשר מהם ניתן ללמוד כי ההודאה בבגידה אמת היא ואין היא באה לקנטר את הבעל בלבד, רק הודאה בבגידה כזו היא עילה לפטור ממזונות אישה".
כן הוסיף בית המשפט העליון :
"בעת סכסוך בין בני זוג מוטחים לא אחת דברים, שחלקם גם נאמרו רק כדי לפגוע בבעל הריב ואינם משקפים בהכרח את המציאות לאמיתה".
איך מוכיחים בגידה ?
בית המשפט העליון בפרשת "פרידמן" דן במידת ההוכחה הדרושה להליך "קינוי וסתירה" . הנשיא שמגר דחה את אפשרות החלת דיני הראיות האזרחיים והחיל את דיני הראיות ההלכתיים ,קרי : שני עדים להוכחה . (ע"א 761/88 פרידמן נ´ פרידמן ,פ"ד מג 505).
בפסיקה מאוחרת יותר יישמה כב´ השופטת רוטלוי את הלכת פרידמן בקובעה כי מידת ההוכחה בטענת "זנתה תחת בעלה" תהא עפ"י כללי המשפט העברי. (מ"א 5534/92 לוי נ´ לוי ,דינים מחוזי כ"ו 227 ).
בנוסף, לא מכבר פסק הנשיא שמגר כי חשד למעשה בגידה בלבד ויהא אף כבד, אינו בגדר ראיה פוזיטיבית היכולה לבסס שלילת מזונות אישה.
