Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

התרת נישואין אזרחיים

העקרונות של דיני התרת נישואין אזרחיים בבית המשפט לענייני משפחה

חוק השיפוט בענייני התרת נישואין בא לפתור בעייתם של זוגות אשר אין בישראל בית משפט המוסמך להתיר את נישואיהם. מדובר בעיקר בנשואי תערובת, בבני עדות או דתות שאין להן בית דין דתי בישראל, ובאזרחי חוץ.

סעיף 1(א) לחוק קובע כי ענייני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודית של בית הדין הדתי, יהיו בשיפוטו של בית משפט לענייני משפחה. ולמעשה, החוק אינו חל במקום שבו שני בני הזוג יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין. למעט חריגים המנויים בסעיף 1(ב).

נוכח ההסדר בחוק בעניין ברירת הדין, ישנם מעט מאוד מקרים בהם דן בית המשפט לענייני משפחה בהתרת נישואין, וקבע כי יש להחיל את הדין ישראלי. פסק דין שניתן לאחרונה ע"י בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, דן בתביעה להתרת נישואין בין בני זוג נוצרים קופטיים, ועסק בדיוק בשאלה מהם דיני הגירושין הישראלים-אזרחיים על פיהם יכול בית משפט להתיר נישואין.

ראשית יש לציין כי באותו המקרה הכריע בית המשפט קודם בסוגיית הסמכות, וקבע כי בנסיבות העניין ובהיעדר בית דין דתי המוסמך לדון בעניינם של הצדדים, הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. מכאן עבר בית המשפט לשאלה הבאה והיא – מהו הדין הרלבנטי שעל בית המשפט להחיל בהתרת הנישואין?

התשובה לשאלה זו מצויה בסעיף 5(א) לחוק הקובע כי בית המשפט לענייני משפחה ידון בעניין לפי סדר ההעדפה הבא:

(1) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג;

(2) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;

(3) הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג;

(4) הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין – ובלבד שבית המשפט לא ידון לפי דין כאמור אם חלים על פיו דינים שונים על שני בני הזוג או אם לא ניתן לפיו לערוך גירושין.

(ב) באין דין שיחול לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדון לפי הדין הפנימי של מקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לו צודק בנסיבות הענין.

(ג) הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין.

בנסיבות שהיו באותו המקרה קבע בית המשפט, בהתאם לחלופות לעיל, כי הדין החל הוא הדין הישראלי. וכך עלתה השאלה המהותית שנדונה בפסק הדין.

האם בכלל קיימים דיני גירושין אזרחיים בישראל ? מהם ?

עיון בדברי החקיקה הרלוונטיים מעלה כי אין בישראל דין פנימי לתביעות התרת נישואין. כידוע, נישואין וגירושין של יהודים נדונים אך ורק על ידי בית הדין הרבני על פי דין תורה. כך גם נישואיהם של בני עדות דתיות מוכרות אחרות (מוסלמים, דרוזים וחלק נכבד מהעדות הנוצריות-כנסייתיות האחרות) נדונים בבית דין דתי -כל עדה בבית דין משלה- על פי הדין האישי.

כאשר מדובר בנישואי תערובת, בד"כ נהגו בתי המשפט לענייני משפחה לפעול על פי החלופה הרביעית שבסעיף 5 לעיל (להחיל את הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין). וכאמור, מעטים הם המקרים שבהם התקיים דיון באשר לקיומו של דין פנימי ועוד ביתר פירוט לעניין עילות גירושין אזרחיות לפי "דין פנימי של מדינת ישראל".

העילות להתרת נישואין אזרחית

על כן קבע בית המשפט כי אפשר וצריך לפנות להיקש כדי לאתר דין פנימי ישראלי להתרת נישואין, כאשר המקור הקרוב ביותר מבחינת משמעותו, מהותו ותחולתו הוא חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010. בחוק זה קבע המחוקק בסעיף 11(ב), 3 חלופות להתרת הנישואין ואלו הם:

(א) התרת נישואין על יסוד הסכמה או הסכם כולל.

(ב) אי הגעה להסכם בתוך 6 חודשים מהיום שבו הוגשה בקשת יישוב סכסוך בה הודיע אחד מהצדדים לצד השני כי הוא מעוניין בהתרת ברית הזוגיות (עם סמכות עיכוב פסק הדין עד לסיום הליכים בענייני הממון, אפוטרופסות או משמורת).

(ג) חלפה שנה מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ולא ניתן היה לאתר בן הזוג.

כלומר, בהעדר הסכמה להתרת הנישואין, ניתן להורות על התרת נישואין תוך 6 חודשים ממועד הגשת בקשת יישוב הסכסוך והוא למעשה מקנה "עילת גירושין לפי דרישה בכפוף לפרק זמן מינימלי של 6 חודשים".

החוק אינו דורש פירוד או קביעה שיפוטית בדבר העדר סיכוי לחיים משותפים ואף אינו מבחין בין בני זוג שאינם הורים לבין בני זוג שהם הורים לילדים ואין ספק, כי הוא חוק מקל מאוד מבחינת הצד המעוניין בהתרת הברית. הדבר משרת האינטרס של הגעה להסכמים ויישוב הסכסוך בהסכמה ומנגד לא מאפשר למי מבני הזוג להחזיק בשבי ברית הנישואין את בן הזוג האחר.

בית המשפט לא הסתפק רק בהיקש זה, וקבע כי גם במקרים אחרים בהם יכול בית המשפט להתרשם מהתנהגות אלימה של מי מבני הזוג כלפי בן הזוג האחר או כלפי הילדים, מתקיימת עילת התרת נישואין אזרחית.

כמו כן, עילה נוספת תהיה במקרה שבו מתקיים פירוד ממושך, בהיקש מהשיטה האנגלית למשל, ואף בהיקש מעקרונות החירות, הצדק והיושר והשלום של מורשת ישראל – נמצאו מקרים לא מועטים בהם בתי הדין המליצו על גירושין על יסוד גישת הרב פלאג'י בספרו "חיים ושלום" שם נכתב כי ".. כל שנראה לב"ד שהיה זמן הרבה נפרדים, ואין להם תקנה אדרבא..".

וכך סיכם בית המשפט באומרו כי נמצא היקש ללפחות 4 עילות בהתרת נישואין שאמורות לספק פתרון לחלק לא מבוטל מהמקרים:

א. אי הגעה להסכם תוך 6 חודשים ממועד נקיטת הליך יישוב סכסוך;

ב. קביעה שיפוטית כי התקיימה התנהגות אלימה של בן/ת זוג כלפי בן/ת הזוג האחר או כלפי הילדים;

ג. פירוד ממושך;

ד. מסקנה שיפוטית, כי הנישואין הגיעו למשבר שלא ניתן לשקמו (נקודת אל חזור);

במקרה הספציפי שנדון בפסק הדין, קבע בית המשפט כי לפחות 2 מהעילות התקיימו – חלוף הזמן ואלימות שבה נקט הנתבע כלפי התובעת לרבות שנעצר ע"י המשטרה, וניתנו נגדו צווי הגנה. בנוסף לכך, באותו מקרה הוגשו נגד הנתבע כתבי אישום בכולם הורשע על פי הודאתו, ואף נגזר עליו מאסר בפועל. כך שלא הייתה מחלוקת לעניין זה. בנסיבות אלו קיבל בית המשפט את התביעה להתרת הנישואין.

למידע נוסף על גירושין בנישואין אזרחיים

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

    מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
    התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

    לקבלת ייעוץ משפטי פרטני