Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

המדריך המלא למזונות בעידן החדש

מדריך גירושין מגזין גטup > מזונות ילדים > המדריך המלא למזונות בעידן החדש

על מושגי יסוד חדשים ונוסחה החדשה לחישוב מזונות

בית המשפט העליון אמר דברו ביולי 2017 והחיל שיוויון בכל הנוגע למזונות ילדים במשמורת משותפת כאשר הכנסות ההורים דומות. פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה שניתנו לאחר פסק הדין, ופאנל שופטים שהתקיים בלשכת עורכי הדין השבוע מרחיבים את הקביעה ומבהירים – אנו מצויים בעידן חדש בתחום פסיקת המזונות, תשכחו מכל מה שידעתם ובואו נתחיל מהתחלה ונלמד מושגים חדשים:

איך תקבע משמורת הילדים?

ההכרעה השיפוטית לאפשר משמורת פיזית משותפת מתקבלת לאחר בחינת דפוסי התנהלות המשפחה בעבר באמצעות חוות דעת מומחה בתחום הפסיכולוגיה ובאמצעות חקירת ההורים בבית המשפט.

בהקשר זה הבחינו בתי המשפט לענייני משפחה בין ניסיון העבר הקרוב – היכול ללמד על ההתנהלות ההורית בתנאים של סכסוך; לבין ניסיון העבר הרחוק, המבהיר מי שימש כהורה המטפל העיקרי עובר לפרידה.

בצד בחינת שיקול העל של טובת הילד שוקל בית המשפט מכלול של שיקולים פרטניים ובהם: גיל הקטין, מינו, כישוריו ותכונותיו, רצונו בקשר להסדר המשמורת הפיזית (כשניתן להבינו); שלומו הגופני והנפשי, הצפי שיסופקו מלוא צרכיו הרגשיים, הפיזיים, החינוכיים והחברתיים; השפעתה הצפויה של ההחלטה על הילד ועל הוריו, בהווה ובעתיד; יכולות וכישורי ההורים, ומידת נכונותם לממש את אחריותם ההורית כמו גם לאפשר את הקשר עם ההורה האחר ועם דמויות מפתח אחרות בחיי הילד; המרחק הגיאוגרפי הצפוי בין מקום מגורי ההורים; צמצום הפגיעה והסבל בילד עקב הגירושין; ועוד.

העמדה כיום היא כי משמורת משותפת אינה חייבת לחלוק את זמני השהות בחלקים שווים באופן מדוייק, אלא באופן גמיש, כאשר סכום המזונות נקבע בהתאם ליחס השהיה של הילדים אצל כל אחד מההורים.

מי משלם מזונות למי?

ההלכה לפיה רק האב חייב במזונות הילדים (או לפחות בצרכיהם ההכרחיים) ללא קשר לשאלת השהות וללא קשר ליכולתם הכלכלית של שני ההורים – כבר אינה קיימת עוד.

בית המשפט העליון קבע – הגדרת האב כחייב במזונות על רקע מינו בלבד הינה הגדרה מפלה. החיוב במזונות יחול בהתאם לנוסחה שנקבעה ויוטל על שני ההורים באופן יחסי. קביעה זו תביא לשיוויון מהותי בין ההורים ותיקח בחשבון את כלל הגורמים הרלוונטים.

כיצד נקבעת הכנסת ההורים לצורך חישוב המזונות?

"ההכנסה הפנויה" הרלוונטית לצורך קביעת חיובו של הורה במזונות נקבעת תוך הערכת יכולתו הכלכלית הכוללת ב"ראיה רחבה", כך שלא רק משכורת ה"נטו" מובאת בחשבון, אלא סך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות.

מה כוללים דמי המזונות?

חלוקת צרכי הילדים להוצאות בסיסות, מדור, הוצאות מדין צדקה והוצאות חריגות כבר אינה רלוונטית, ויש לבחון את צרכי הילדים בהתאם לחלוקה הבאה :

הוצאות תלויות שהות – מזון, ושתיה, הסעות ובילויים משפחתיים שגרתיים. הוצאות שמוציא כל אחד מההורים בעת שהות הילדים עימו.

הוצאות שאינן תלויות שהות  – ביגוד, תספורת, ספרי לימוד, טיפול רפואי לא צפוי ועוד. מדובר בהוצאות שאינן בגין הפעילות היומיומית השוטפת.

הוצאות מדור – הוצאות בהן נושא כל אחד מההורים בגין דירה בה יחיו עימו הילדים.

הוצאות חריגות – הוצאות חינוך כגון גן, צהרון, שיעורים פרטיים, חוגים, קייטנות וכן הוצאות רפואיות כגון טיפולי שיניים, אבחונים, תרופות כרוניות, רופאים פרטיים וכו׳. סביר להניח שעם הזמן יכללו הוצאות אלו בתוך ההוצאות שאינן תלויות שהות.

לידי מי ישולמו המזונות?

התפיסה המסורתית לפיה דמי המזונות ישולמו מהאב לאם, עברה מהעולם. מעתה ישולמו המזונות לידי ההורה שיוגדר כהורה מרכז.

קביעת ההורה המרכז אינה קשורה למין ההורה אלא לדרך התנהלות המשפחה עד כה. אותו הורה ישמש כמנגנון ביצוע לתשלום הוצאות הילדים. במקרים מסויימים יכול בית המשפט לחייב את אחר ההורים לשמש כהורה מרכז בגין חלק מהצרכים ואת ההורה השני כהורה מרכז בגין חלק אחר של ההוצאות.

וכדברי בית המשפט העליון ״באותם מקרים שבהם שני ההורים הם מיטיבים ומוכשרים לכך, סביר להניח כי ההורה שריכז את מרבית הטיפול בילדים (למשל, דאג לרכישת ביגוד לילדים, לצריכת שירותי רפואה, לאספקה של עזרי לימוד לבתי הספר) יהיה גם ההורה שירכז את הטיפול באספקטים אלה לאחר הגירושין.

ייתכן בהחלט מצב שבו מרכז הכובד של הטיפול בילדים השתנה במהלך שנות הנישואין בהתאם לצרכי ההורים והילדים עצמם, ושומה על בתי המשפט כי ייתנו את דעתם לכלל השינויים שנעשו בהקשר זה….

באותם מקרים שבהם לא ניתן להצביע על הורה אחד שלו עדיפות ברורה מבחינת ניסיון העבר ב"ריכוז" הטיפול בילדים, בית המשפט יבחן מהי טובת הילדים על-פי מכלול הנסיבות המשפחתיות וכישוריהם היחסיים של ההורים.״

ויש גם פתרונות נוספים :

״הגם שהפתרון של הורה מרכז הוא פתרון פרקטי ונוח אשר יתאים למרבית המקרים הוא אינו בגדר "תורה למשה מסיני". אפשר להעלות על הדעת גם פתרונות אחרים….במקרים מסוימים…. פתיחת חשבון בנק מיוחד שבו יפקידו שני ההורים את חלקם בהוצאות הנוספות (אלה שאינן מתקזזות בעין).

חשבון זה יכול להיות מנוהל על-פי תנאים שיוגדרו על-ידי בית משפט ויגובו בהסכם הפתיחה שלו אל מול הבנק (הגבלה על משיכת יתר מן ההסכם; הגבלה על משיכת כספים מעבר לסכום שייקבע באופן חד צדדי).

זהו פתרון מורכב יותר שאינו מתאים לכל משפחה ומשפחה, אך יכול לסייע בחלק מן המקרים (בפרט באלה המאופיינים במידת אמון ושיתוף פעולה גבוהה יותר בין הצדדים). המכנה המשותף למנגנון של הורה מרכז ושל פתיחת חשבון בנק משותף הוא שבשני המקרים קיים מנגנון המבטיח העברה של הכספים בתחילת החודש, ובשני המקרים קיים היבט ריכוזי בניהול ההוצאות.״

מהי הנוסחה לפיה יחשבו בתי המשפט את גובה דמי המזונות?

לפי נוסחה זו יש לקחת בחשבון שני פרמטרים – הראשון יחס ההכנסות בין ההורים והשני יחס זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים.

דוגמא 1 –

כל אחד מההורים מרוויח 12,000 ש״ח כך שיחס ההכנסות וכן יחס השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים הינו 50% – 50% (גם יחס של 53% – 47% יחושב באותה צורה ככל הנראה)

במקרה כזה כל אחד מההורים ישא בהוצאות תלויות השהות של הילדים ובמדורם בעת שהותם אצלו. בית המשפט יקבע את גובה ההוצאות שאינן תלויות מדור ויקבע מה יהיה מנגנון הנשיאה בהם – הורה מרכזי אחד, חלוקתם בין שני ההורים או פתיחת חשבון בנק משותף לצורך הענין ויורה על העברת מחצית מגובהם לידי ההורה המרכזי או כל מנגנון נשיאה אחר. ההוצאות החריגות ישולמו על ידי ההורים בחלקים שווים.

דוגמא 2 –

כל אחד מההורים משתכר 12,500 ש״ח  (כלומר יחס של 50% – 50%) ויחס השהות הוא 20% אצל האב ו – 80% אצל האם. בית המשפט יקבע את גובה ההוצאות תלויות השהות ואת גובה ההוצאות שאינן תלויות שהות.

גובה ההוצאות תלויות השהות יתחלק בהתאם ליחס השהות ולגובה ההכנסות.

כך לדוגמא אם נקבע כי ההוצאות תלויות השהות של שני ילדים הינם 4,000 ש״ח, צריכה האם לשאת ב – 50% מהם כלומר ב – 2,000 ש״ח והאב ב – 50% מהם בהתאם ליחס ההכנסות. אולם הילדים שוהים 80% מהזמן עם האם כך שבפועל היא משלמת 3,200 ש״ח (80% מ – 4,000), ולכן האב יעביר לאם את ההפרש בין מה שמשלמת בפועל לבין מה שצריכה לשלם (2,000 ש״ח) כלומר 1,200 ש״ח.

לגבי ההוצאות שאינן תלויות שהות יקבע הורה  מרכזי והם יתחלקו בין ההורים בחלקים שווים וכן ישאו ההורים בחלקים שווים בהוצאות החריגות של הילדים.

דוגמא 3 –

האם מרוויחה 5,000 ש״ח והאב 20,000 ש״ח כך שיחס ההכנסות הוא 20% האם ו – 80% האב. המשמורת היא משותפת והילדים שוהם אצל האם 60% מהזמן ואל האב 40% מהזמן.

בית המשפט יקבע את גובה ההוצאות תלויות השהות (ולאור פער ההכנסות יתכן שיוסיף את הוצאות המדור על הוצאות אלו). כך לדוגמא אם יתברר שההוצאות תלויות השהות של שני ילדים הם 6,000 ש״ח, הרי שעל האם לשאת ב – 1,200 ש״ח (20%) ועל האב לשאת ב – 4,800 ש״ח (80%).

כעת יש לחשב את חלוקת ההוצאות בהתאם ליחס השהות. אם הילדים שוהים עם האם 60% מהזמן עולה שהיא משלמת 3,600 ש״ח בגין הילדים, בעוד שלפי יחס ההכנסות עליה לשלם רק 1,200 ש״ח. את ההפרש בסך 2,400 ש״ח יעביר האב לאם.

ההוצאות שאינן תלויות שהות ישולמו להורה המרכזי כאשר האב ישא ב – 80% מהם והאם ב – 20% בהתאם ליחס הכנסותיהם, ובאותו יחס ישלמו ההורים את ההוצאות החריגות.

האם דמי המזונות יקבעו אך ורק לפי הנוסחה הזו? 

על כך מעיר בית המשפט העליון – ״אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על "המספרים היבשים" – אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם.

בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים.״

האם בית הדין הרבני ימשיך לפסוק מזונות לפי ההלכה?

בית הדין הרבני אינו מחוייב בהלכה חדשה זו וממשיך לפסוק מזונות לפי הדין העברי – דהיינו, מזונות הכרחיים יחולו על האב עד גיל 15 ומזונות מדין צדקה יחולו על שני ההורים. גם דין צדקה מתפרש אחרת על ידי הרבני כך שנטל החיוב על האב גם לפי דיני צדקה גבוה יותר מאשר נטל החיוב על האם.

לקביעת יעוץ משפטי בקשר למצבכם המשפטי וגובה המזונות הצפוי, לחצו כאן

[elementor-template id="4045"]

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

    מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
    התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

    לקבלת ייעוץ משפטי פרטני