מרגע שאדם מגיש בקשה זו, כל חובותיו מוקפאים באופן מיידי עד לסיום בחינת הבקשה, ונושי החייב נאלצים להמתין עד להגעה להסדר חוב. הליך שאורך לעתים חודשים רבים ואף שנה.
פקודת פשיטת הרגל נועדה "לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לפרוע את חובותיו לפתוח 'דף חדש' בחייו הכלכליים על ידי קבלת הפטר".
מי שפונה בבקשה להליך פשיטת רגל זוכה למחסה מהנושים להם חייב. עד לתיקון פקודת פשיטת הרגל, ילדי החייב וגרושתו נותרו ללא הגנה. הכונס לא דאג להם לאותו מחסה שסיפק לחייב. התוצאה הייתה שהיו מקרים בהם החייב בדמי מזונות לא היה מצוי במצוקה כלכלית אמיתית, אלא הליכי פשיטת הרגל שימשו לו לצורך התחמקות מתשלום מזונות ילדים והגשת בקשה לפשיטת רגל היוותה טקטיקה במסגרת הליכי גירושים.
"…פקודת פשיטת הרגל – חוב מזונות:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם, 1980 (להלן – הפקודה) עורכת הבחנה בין חובות שנצברו לחייב עד למועד מתן צו הכינוס ולאחריו. חיובי מזונות שנצברו לפני שניתן צו כינוס נחשבים כחובות בני תביעה בפשיטת רגל. המשמעות היא שהזכאי למזונות צריך להגיש תביעת חוב לכונס הנכסים של החייב והטיפול בחוב מזונות זה ייעשה כפי שנעשה לגבי כל חוב אחר בפשיטת רגל, ובכפוף לדין הקדימה שניתן לחוב מזונות.
משמע, שלא תהיה אפשרות לבעלי חוב המזונות לקבל סכומי כסף אלו שלא במסגרת הסדר קולקטיבי בין כלל הנושים. להבדיל מכך, חיובי מזונות שזמן פירעונם חל אחרי מתן צו הכינוס (חוב מזונות שוטף) אינם
חובות בני תביעה בפשיטת רגל, אך בית המשפט רשאי, בהתאם לסעיף 128 לפקודה, להקציב בגין חוב מזונות זה סכומי כסף לזכאים למזונות על פי פסק דין. המשמעות היא שהזכאים למזונות יכולים לקבל סכומי כסף אלו שלא במסגרת חלוקת הנכסים בין הנושים שנעשית בדרך כלל לאחר מתן צו פשיטת רגל.
בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל רשאי להקציב סכום מזונות לפי סעיף 128 רק אחרי שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי קבעו בפסק דין את הזכאות למזונות ואת שיעורם, והקצבה זו דינה כדין תשלום על פי פסק הדין.
פעמים רבות, הסכומים שמקציב בית המשפט הדן בפשיטת הרגל לפי סעיף 128 לפקודה נמוכים בהרבה מהסכומים שנקבעו בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה. זאת מאחר שבית המשפט שדן במזונות פוסק סכום מזונות שהיה על החייב לשלם אילולא היה חדל פירעון, ואילו בית המשפט הדן בפשיטת הרגל עורך איזון שונה, שלוקח בחשבון לא רק את זכותם של הזכאים למזונות, אלא גם את זכותם של שאר נושי החייב.
פקודת פשיטת הרגל – צו כינוס וצו פשיטת רגל:
צו הכינוס קודם מבחינה כרונולוגית לצו פשיטת רגל. לפי הפקודה, צו פשיטת רגל יינתן שישה חודשים לפחות לאחר מתן צו הכינוס, ובחיי המעשה בדרך כלל מדובר בתקופה של שנה עד שנה וחצי. לפי לשון החוק כיום, קציבת סכום כסף לזכאי בהתאם לסעיף 128 לפקודה תיעשה רק לאחר שהחייב הוכרז פושט רגל. כלומר, שבתקופה שלאחר צו הכינוס ובטרם מתן צו פשיטת רגל, אין אפשרות לעשות שימוש בסעיף 128.
עם זאת, הפסיקה כן אפשרה לקצוב סכום כסף לפי סעיף 128 לזכאי למזונות, גם בשלב בו ניתן צו כינוס, אך החייב טרם הוכרז פושט רגל.
המסגרת החוקית הקיימת:
סעיף 128 לפקודה קובע כי בית המשפט רשאי להקציב לזכאי למזונות על פי פסק דין, סכומי כסף מתוך נכסי פושט רגל או מהכנסותיו. מדובר במצב בו החייב במזונות נכנס להליך של חדלות פירעון, והזכאים למזונות מבקשים לגבות ממנו חוב מזונות שוטף, כלומר, חוב מזונות שמועד תשלומו חל לאחר שניתן צו כינוס נגד החייב לפי הפקודה.
התיקון המוצע:
בתיקון שלפניכם מוצע, להקדים את המועד שבו ניתן יהיה להפעיל את סעיף 128 לפקודה, כך שבית המשפט יהיה רשאי להקציב סכום כסף לזכאי למזונות על פי פסק דין, כבר בשלב שבו ניתן
צו כינוס נכסים, עוד בטרם ניתן צו פשיטת רגל. 128(א) ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל מחייב על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס,
רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון…." מאת הייעוץ המשפטי לוועדת חוקה, חוק ומשפט.
התיקון שהוצע הינו הנוסח הסופי שנתקבל.
מהן האפשרויות העומדות לאם הזכאית למזונות ילדים אשר אביהם אינו משלמם? כיצד בכל זאת ניתן לגבות ממנו?
על כך ניתן לקרוא במאמר: גביית מזונות ילדים.
מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת