החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה חולל שינוי משמעותי בהליכים משפטיים בין בני זוג. מאז ומתמיד היו בני זוג שלא נזקקו להליכים משפטיים והעדיפו לפתור את המחלוקות ביניהם בהליך של גישור אליו פנו מראש. מולם נמצאים זוגות שלא עלה בידם לפנות מלכתחילה להליך גישור, והסיבות לכך רבות ומגוונות, ועיקרן נעוץ בחוסר בשלות רגשית להשלים עם הגירושין.
לזוגות אלו פונה החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה והתקנות שתוקנו מכוחו. ראוי לשים לב שהחוק אינו פותר את בעיית מירוץ הסמכויות ונראה שרק מחריף אותה, ולכן אם קיבלתם הזמנה בהליך ישוב סכסוך, התחלתם בלא ידיעתכם הליך משפטי בעל השלכות מרחיקות לכת.
החוק נכנס לתוקפו ביום 17.7.2016 ומטרתו על פי סעיף 1 "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד."
בהתאם לחוק, אדם הרוצה להגיש תובענה באחד העניינים הבאים, יגיש תחילה בקשה לישוב סכסוך לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, לפי בחירתו
(1) ענייני נישואין וגירושין;
(2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה;
(3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד;
(4) כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991;
(5) אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד.
בקשה לישוב סכסוך מוגשת על טופס ואינה כוללת טענות או עובדות בקשר לסכסוך או לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית. מדובר בהליך קל ופשוט שעשוי להשפיע על חייכם באופן דרמטי. הוגשה בקשה ליישוב סכסוך יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום, או למספר פגישות קטן יותר, בהתאם להחלטת עובדי יחידת הסיוע. בפגישות או בחלק מהן ישתתף עו"ד מטעם יחידת הסיוע בעל נסיון של לפחות חמש שנים בתחום דיני המשפחה.מה כוללות הפגישות?
(1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות;
(2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי;
(3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד עמם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך;
(4) קביעת הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקות ילדים וסדרי קשר או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה.
דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט – כלומר יש חובה להתייצב. בהעדר התייצבות תדווח על כך יחידת הסיוע לערכאה השיפוטית שזכאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, למחוק את התובענה שהוגשה או להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב. שימו לב – אם קיבלתם הזמנה ליחידת הסיוע ולא התייצבתם אתם עלולים להיות מחויבים בהוצאות משפט.
כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים – כלומר לכל היותר בתוך חודשיים ההליך ביחידת הסיוע אמור להסתיים; בכל אותה תקופה חל עיכוב הליכים ולא ניתן להגיש תביעה כלשהי לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום עשרה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך – כלומר לפנות לגישור בהסכמה.
בהעדר הסכמה לפנות לגישור, ישנו עיכוב הליכים תקופת זמן נוספת של 15 יום, ובתום תקופת עיכוב ההליכים ניתן להגיש תביעות מתאימות לבית המשפט או לבית הדין הרבני לפי העניין.
החוק אינו פותר את בעיית מירוץ הסמכויות שהינה הבעיה העיקרית בה נתקלים בני זוג בהליכי גירושין, נהפוך הוא לפי סעיף 6 לחוק החוק אינו בא "להוסיף על סמכויות השיפוט של הערכאות השיפוטיות או לגרוע מהן." מקריאת החוק והתקנות עולה כי החוק מחריף את הבעיה מהסיבות הבאות:
(1) בקשה לישוב סכסוך שהינה למעשה טופס סטנדרטי ניתן להגיש ליחידת הסיוע הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני, כלומר הגישה לערכאות הפכה לקלה וזמינה מאד.
(2) כעת שימו לב לעניין הבא – לפי החוק אם הסתיימה תקופת עיכוב ההליכים, והצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין פניה לגישור – רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 ימים, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין; לא הגיש הצד האמור תובענה כאמור או שהגיש תובענה כאמור רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך המשפחתי, רשאי הצד האחר להגיש לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי שלגביו לא הוגשה תובענה כאמור.
סעדים זמניים ניתן להגיש לכל ערכאה, ללא קשר לשאלה מי הגיש ראשון בקשה לישוב סכסוך או באיזה ערכאה מתנהל הליך ישוב הסכסוך.
סעדים זמניים:
(1) בתקופת עיכוב ההליכים ניתן להגיש בקשות לסעד זמני לשמירה על הקיים, כלומר עיקולים וצווי מניעה או בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ, בקשות בעניין מזונות או החזקת ילדים באם לא עלה בידי יחידת הסיוע להביאם להסכמה בעניין זה וכן בקשות לסעד דחוף בעניין אישור פעולה רפואית בקטין ובקשה להנפקת דרכון והיתר יציאה לחו"ל לקטין.
(2) את הבקשה לסעד זמני ניתן להגיש הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. ערכאה שיפוטית לא תיתן צו לסעד זמני בעניין שבו ניתן קודם לכן סעד כאמור על ידי ערכאה שיפוטית אחרת ולא תדון בשאלת הסמכות לדון בתובענה; צד לא יכול הגיש בקשות לשתי ערכאות במקביל.
(3) צו לסעד זמני יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי בי-דין.
(4) אין בדיון בסעד דחוף או זמני או במתן סעד כאמור כדי לקבוע בשאלת הסמכות לדון בתובענה.
על פי התקנות, צדדים לא יחתמו על הסכם ביחידת הסיוע או על הסכמות שיש להן השלכה משפטית, כגון הסדרים זמניים והסכמות לעניין תקופת עיכוב ההליכים מבלי שניתנה להם ההזדמנות להיוועץ עם עו"ד מטעמם.
הערכאה השיפוטית רשאית לקצר או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים בנסיבות מסויימות ובהן – עניינים דחופים של קטין, כאשר אחד ההורים נמצא בחו"ל או כתובתו אינה ידועה, או כאשר אחד הצדדים לא מגיע לפגישות בחוסר תום לב, או בשל מחלה או אבל.
לחצו כאן לקריאת המדריך המלא לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
