צו עיכוב יציאה מן הארץ

מהו צו עיכוב יציאה מן הארץ

צו האוסר את יציאתו של אדם מן הארץ במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים נגדו ולתקופה המוגדרת בצו. צו זה נועד למנוע מאדם העומד לצאת את הארץ לסכל הליכים אלה.

מי מוסמך לעכב יציאת אדם מן הארץ

בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני מוסמכים לאסור על נתבע לצאת מן הארץ "כאשר יציאתו של נתבע עלולה להכביד על המשפט או על ביצוע פסק דין". מנהל רשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל) אף הוא מוסמך לעכב יציאת חייב מן הארץ אם קיים חשש שיציאתו מן הארץ עלולה לסכל גביית חובו.

הדילמה החוקתית

בעבר נחשב עיכוב יציאה מן הארץ אמצעי כפייה הבא לסייע במימוש הדין המהותי, גרידא. גישה זו השתנתה במהלך השנים במשפט הישראלי בעיקר עקב חקיקת חוקי היסוד. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל.

כבוד השופט אהרון ברק:

"בצד אחד של המאזניים יש להעמיד את זכותו החוקתית של כל אדם לצאת מישראל. זכות זו הוכרה כאחת מזכויות היסוד של האדם בישראל; '…בכל מדינה בעלת משטר דמוקרטי – וארצנו היא אחת מהן…כל רשות מרשויות השלטון (לרבות כל ערכאות השיפוט … ובהן בתי-דין דתיים) חייבת לכבד זכות זו'(סעיף 11 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו)".

מבלי לגרוע מחשיבות השיקול החוקתי, צו עיכוב יציאה מן הארץ ניתן כדבר שבשיגרה בבית הדין הרבני, בבית המשפט לענייני משפחה ובמסגרת הליכים הקיימים נגד חייב בהוצאה לפועל.

מתוך מאמרה של פרופ' יפה זילברשץ, "עיכוב יציאה מהארץ על פי צו של בית משפט":

"…מן הצד השני, זכות הילדים למזונות, מכוח פסק דין חלוט, הן תשלום חודשי והן – ובקל וחומר – גביית חוב מזונות שהצטבר… – משקפת אף היא זכויות יסוד, שאף הן חוקתיות, ואת בסיסן ושורשן, ניתן למצוא בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו…"…

…"…אין צו מזונות נחשב לחוב רגיל אלא לחבות טבעית של אב לזון את ילדיו ואת אם ילדיו".

במאזן האינטרסים שבין זכות החייב לצאת מן הארץ לבין הזכות למימוש פסק דין למזונות, גובר בדרך כלל האינטרס למזונות.

כב' השופט משה דרורי, במסגרת בר"ע 3284/07 קבע:

"עקרונות המשפט העברי וערכיה היהודיים של מדינת ישראל מורים לנו כי הכף המכריעה היא זו של מימוש פסק הדין או אכיפת החיוב, על פני הזכות לצאת לחו"ל. לא כל שכן שכך הוא המצב, כאשר בכף האחת של המאזניים ניצב לא רק הערך של הקניין ואכיפת פסק הדין, אלא – בנוסף להם – גם הערך של כבוד האדם, כאשר מדובר במזונות ילדים. על כן, כף זו תתגבר על כף המאזניים של הזכות החוקתית לצאת מן הארץ.

מהאמור לעיל עולה כי הן במישור החוקתי והן במישור הערכי, יש להעדיף את הדרך של אכיפת פסק המזונות לילדים, כולל השימוש באמצעי של עיכוב יציאה מן הארץ, וזאת גם כאשר הזכות לצאת לחו"ל היא זכות חוקתית, אשר קבועה בסעיף 6(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו."

מתי ובאילו מקרים מומלץ לבקש את צו עיכוב היציאה מן הארץ?

את הצו ניתן לבקש במסגרת תביעה המתנהלת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ובמקרים מסויימים אף בטרם החלו הליכים, לפני שנפתחה תביעה.

1. כאשר קיים חשש שאחד הצדדים בהליך גירושין מתכוון לצאת מן הארץ במטרה לחבל בהליכים, למשל: לברוח לחו"ל ולהותיר אישה עגונה, להבריח רכוש משותף ולהסתיר נכסים,

   להרחיק את הילדים ולהעביר אותם לארץ אחרת.

2. במקרים שבהם כבר ניתן פסק דין לתשלום מזונות והאב אינו משלם, האשה יכולה לפתוח הליך לגביית המזונות בלשכת ההוצאה לפועל, אם ראש ההוצאה לפועל ישתכנע כי יש סיכוי של ממש שהחייב יצא לבלי שוב את גבולות הארץ, הוא יכול להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
3. במסגרת עריכת הסכם גירושין מומלץ לעגן בהסכם צו עיכוב יציאה נגד הילדים עד להגיעם לגיל 18. צו קבוע שיוסר זמנית בכפוף לערבויות עליהן יוסכם, לרבות ערבויות צד ג', להבטחת חזרת ילדים ארצה מנופש בחו"ל עם אחד ההורים.

התנאים לקבלת צו עיכוב יציאה מן הארץ :

מתוך "דברי הסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 6), התשס"א – 2001,

תיקונים לפרק הסעדים הזמניים, צו עיכוב יציאה מן הארץ – תקנה 384":

"…על בית המשפט לבחון האם הפגיעה הנגרמת עקב מתן הצו אינה במידה העולה על הנדרש (לדוגמה: האם קיימים אמצעים חלופיים פוגעים פחות, אשר ניתן להשיג באמצעותם את המטרה שלשמה ניתן הצו; האם תקופת הצו אינה ארוכה מידי וכד').

…

על בית המשפט להשתכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בדרגת וודאות של חשש סביר, שהמשיב אמנם עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, ושיציאתו תכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין.

…

התקנות החדשות קובעות איזון חדש בין סכום התובענה לבין ההצדקה לעיכוב יציאתו של הנתבע מן הארץ ומעלות את הרף מתובענה ששוויה עולה על 10,000 ש"ח לתובענה ששוויה עולה על 50,000 ש"ח. יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ גם בתובענה שאינה עומדת בתנאי זה, בהתקיים טעמים מיוחדים או כשהתובענה היא למזונות.

…

התקנה מאפשרת הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ גם נגד משיב שאינו הנתבע אך מתקיים לגביו המבחן שיציאתו הממושכת מן הארץ עלולה להכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין…".

בית המשפט מבדיל בין בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, בשלב הראשוני של ההליכים (סעדים זמניים) לבין בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ אשר מוגשת לאחר שניתן כבר פסק דין, וחוב המזונות הוכרע בהליך שיפוטי, ואז מוגשת הבקשה לראש ההוצאה לפועל.

"במקרה של הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ מכוח חוק ההוצאה לפועל, יש להקל עם הזוכה, לעומת המקרה של הוצאת צו דומה מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, זאת, משום שבמקרה כזה כבר ניתן פסק דין, ואין חשש שבסופו של דבר יתברר כי מי שיציאתו מן הארץ עוכבה, אינו חייב".

ברע"א 7208/93 מאיר וייסגלס נ' מירה וייסגלס פ"ד

באילו מקרים מעוכבת יציאת אדם מן הארץ

בית המשפט לענייני משפחה יוציא נגד אדם צו עיכוב יציאה מן הארץ במקרים בהם יש להבטיח שהייתו של המעוכב בדיון רכוש, להבטיח איזון רכוש ובמטרה להבטיח תשלום דמי מזונות.

במטרה למנוע אפשרות שהורה יוציא את ילדיו הקטינים מן הארץ בניגוד להסכמת ההורה השני, יורה בית המשפט על הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הילדים הקטינים.

בית הדין הרבני יוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ במקרים של חשש עיגון, במטרה לאפשר שלום בית, ובמטרה להבטיח תשלום מזונות.

ראש רשות האכיפה והגבייה יורה על הוצאת צו עיכוב יציאה לחייבבמסגרת גביית חוב דמי מזונות ורכוש משפחתי. צו העיכוב יעמוד בתוקפו עד לתשלום החוב, אלא אם החייב ימציא ערבים אשר יחויבו בתשלומים במידה שהוא ישהה בחו"ל ולא יעמוד בחיוביו, או ימציא ערבויות להבטחת תשלום החוב אם לא יחזור לארץ.

ביטול עיכוב יציאה מן הארץ

אדם שניתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ יכול להגיש בקשה לביטולו תוך הצעת ערבות מתאימה. בית המשפט בוחן במקרים אלו את מהות הסיכון המובטח בצו עיכוב היציאה מן הארץ וקובע מהן הערבויות הנדרשות על מנת להסיר את הצו.