Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

האם ״תרומת זרע״ פוטרת ממזונות?

מדריך גירושין מגזין גטup > מזונות ילדים > האם ״תרומת זרע״ פוטרת ממזונות?

האם ״תרומת זרע״ פוטרת ממזונות?

גבר ואישה, היא רווקה והוא אינו נשוי אך מקיים כיום חיי משפחה עם בת זוג וילדים, חלוקים בדעותיהם הן על אופי הקשר ביניהם בעבר והן על תפקידו של הגבר, כתורם זרע בזמנו, בחיי בתם הקטינה. האישה תובעת בשם הקטינה, מזונות מהגבר.

לטענת האם הנתבע כאביה של הקטינה, חייב בתשלום מזונות, לטענתה בחודש יוני 2010 נחתם ביניהם הסכם ל"הורות משותפת" בבית החולים איכילוב. עוד מציינת התובעת שהנתבע הביע את רצונו והסכמתו להולדת ילד שני שיישמר בהקפאה, כך שלשני הילדים יהיה אב ביולוגי אחד, מה גם שהצהיר בפני חברותיה של האישה כי יישא בעלויות גידול הילד ברווחה.
התובעת המשיכה בדבריה על כך שהנתבע חתם על תצהיר אבהות ואף פגש בקטינה, חזר על הבטחותיו במסגרת אימיילים ומסרונים רבים, וחרף זאת לא שולמו מזונות לקטינה. האישה מכחישה כי ויתרה על תשלומי מזונות לקטינה. האישה הציעה להגדיר את תמיכתו הכספית של הגבר בה ובקטינה, כהלוואה שעל התובעת להחזיר.

הנתבע כופר בחובתו לשאת במזונות הקטינה. יותר מכך, אם ייקבע שחייב במזונות – יש ל"חלק" את הנטל בין שני ההורים, ולראותם כמזונות מדין צדקה. לטעמו אין מדובר בהורות משותפת אלא בתרומת זרע בלבד, שאינה אנונימית. עוד טוען שהתובעת הציגה מצג לפיו מבוקשה בתרומת זרע בלבד, וכי לא תהיה לנתבע כל התחייבות משפטית ו/או כלכלית ו/או הורית כלפיה או כלפי היילוד, כפי שעולה מההתכתבויות בין הצדדים. הגבר מציין כי התובעת דרשה וויתור על זכויותיו בכל הכרוך באבהות ונטלה על עצמה בלבד את הזכות והחובה ההורית.
ביום 21.8.11 נערך, לבקשת התובעת, הסכם המסדיר את תרומת הזרע ומבטא את כוונות הצדדים, אשר נחתם באמצעות הודעה במייל. לדבריו, הסכם זה גובר על ההסכם הראשון. בנוסף, עד לתחילת ההזרעות התקיימו פגישות בודדות שעניינן היה האספקטים הטכניים, הוא לא נכח לצד התובעת במהלך התהליך, לא התקיימה כל פגישה בין הצדדים במהלך ההיריון ורוב ההתקשרות הייתה במסרונים ואימיילים, ואף לא נכח בלידה ולא ביקר את התובעת לפני ואחרי הלידה.
הנתבע מכחיש כי רצונו היה שהתובעת תלד ילד שני מזרעו. הנתבע הצהיר כי דרש בתוקף השמדת הזרע שהוקפא בבית החולים איכילוב, ללא שימוש. לטענתו, לאור מצבו הכלכלי הקשה בעת מתן תרומת הזרע, לו ידע שהתובעת "סומכת" על מזונותיו, לא היה מסכים לתרום זרע כאשר אינו יכול לתמוך כלכלית ביילוד.

הצעד הראשון של בית המשפט היה בחינת ההסכמות בין הצדדים, כלומר מתן פרשנות ל'חוזים' שנחתמו ביניהם.
לטעמו של כבוד השופט טל פפרני, ההסכם הראשון שעניינו טיפול פריון בבית החולים איכילוב מתייחס לרצון הצדדים להעמיד צאצא משותף. גם אם בסופו של יום תהליך ההזרעה לא התבצע בבית החולים איכילוב, הרי שניתן ללמוד ממנו על כוונת הצדדים בזמן אמת.
להתרשמותו של השופט פפרני, ככל שכוונת הצדדים הייתה להורות משותפת הרי שהדבר היה צריך לבוא לידי ביטוי באופן מפורש בהסכם בין הצדדים, וודאי כשמדובר בהסכם כה מהותי. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהסכם אשר התובעת לקחה חלק בעריכת השינויים בו. כבוד השופט דחה את הטענה כי הורות משותפת נלמדת מן הביטוי "צאצא משותף" ועיון בהסכם מלמד כי הוא אינו מתייחס לאופן השותפות; אין כל פירוט אודות החובות של האב כלפי הילוד, לא מצוין איזה שם יישא היילוד, מהי המשמורת, מהם הסדרי הראייה, היקף חובת המזונות, מקום מגורי היילוד, הסכמות בנוגע למצבים קיצוניים וכיו"ב. לטעמו מדובר בהסכם שנערך אך ורק "לצורך טיפולי פיריון", ואין בו כדי ללמד על כוונת הצדדים ליצור יחסי מחויבות כטענת התובעת.
אומנם בסעיף 2 להסכם נקבע כי חובותיו של הנתבע כלפי הילוד תחולנה עליו בכל מקרה, כהורה ביולוגי, אומר השופט פפרני, אך האמנתי לעדותו של הנתבע כי הוצג בפניו שמדובר בהסכם סטנדרטי שלא ניתן לשינוי ולכן ככל שחפץ היה לבצע את תרומת הזרע, הרי שהיה עליו להסכים לאמור. משכך אין בחתימתו על הסכם זה כדי ללמדנו על הסכמה בדבר הורות משותפת.

במסגרת ההסכם השני, הצהיר הנתבע כי הוא מוותר על אבהותו אולם "ישמח לעזור במזונות" אשר אין בהם זכות מוקנית לקטינה, וכי הוא מסכים מראש לכל החלטה של האם בהקשר לילוד למשך כל תקופת חיי הילוד וללא כל תנאי או מגבלה. במקביל, נדרשה האם להצהיר כי אין ולא יהיו לה כל תביעות מהאב בכל עניין ונושא שהוא הקשור לתרומת הזרע ו/או אבהות על הילוד מזרעו, וכי ברור לה כי היחסים בין הצדדים הם יחסי תורם ונתרמת בלבד, וכי היא תהיה האחראית היחידה לגורלו של הילוד, ולהחלטות בהקשר לחינוכו ובריאותו וכל הקשור בחייו, ללא כל מחויבות או זכות של האב להתערבות בעניינים אלו. הנתבע הוא היחיד החתום בהסכם, ועדיין קשרה עצמה התובעת להסכם בדברים אשר נשאה במהלך מתן עדותה. תכתובות אשר הוצגו בדיון, גם הן קושרות אותה אל ההסכם.
לאור האמור, קובע כבוד השופט פפרני, סבורני כי הסכם השני הוא זה אשר משקף את הסכמות הצדדים לפיהן מדובר בתרומת זרע כגרסת הנתבע, ולא בכוונה להורות משותפת כגרסת התובעת.

בכל הנוגע לנושא של תרומת זרע אנונימית לעומת תרומת זרע מגורם ידוע, אומר השופט פפרני כי אין הדעת סובלת מצב בו אב ביולוגי מוכר וידוע מסיר מעל עצמו כל אחריות הורית מיוצא חלציו, ועליו האחריות לפרנסתו ולרווחתו של ילדו. בענייננו, הנתבע אינו "תורם אנונימי". אבהותו, כאמור, הוכחה. תהליך ההפריה התבצע בידיעתו, בהסכמתו ותוך שיתוף פעולה מטעמו. הנתבע היה מעורב בתהליך ההיריון ולאחריו, הנתבע הגיע לעיר … לצורך מתן תרומת זרע לתובעת, נתן לקטינה את שמו כאב ביולוגי, ואף יצר עמה קשר מס' פעמים. מעורבותו של הנתבע בתהליך ההיריון ולאחריו, כפי שפורטה לעיל, איננה מתיישבת עם האנונימיות אותה מבקש הנתבע להשוות למעמדו כתורם זרע ידוע.

1. לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט חשין ב עא 3077/90 פלונית נ' פלוני פ"ד מט(2) 578,607, בדבר חשיבות הכלל המחייב אב לזון את ילדיו, ומעמדו:
"ראשית לכול נזכור, שחובת המזונות חלה על אדם כלפי "הילדים הקטינים שלו", ו"ילד" הוא – כאמור בסעיף 1 לחוק המזונות – "בין שנולד מנישואין ובין שלא מנישואין….". "ילדו" של אדם הוא ילדו הטבעי, יוצא-ירכו. אין ילד "חוקי" ובצדו ילד "בלתי חוקי". אדם חייב במזונות יוצאי-חלציו באשר יוצאי-חלציו הם. נושא זה כבר הזכרנו במקום אחר (ראה לעיל, פיסקה 23). חובה היא על אב לזון את ילדיו: זה כלל גדול בחוק המזונות, והוא כלל מן המעלה הקונסטיטוציונית, כלל הנמנה עם אותם כללים היוצרים דמותם של אדם וחברה ועם ומדינה".

בבואו לפסוק, ציין כבוד השופט פפרני בין היתר, כי החיוב מעבר לצרכיהם ההכרחיים של הקטינים הוא "מדין צדקה", והוא כולל את החובה לספק לקטינים את האמצעים הדרושים לשם קיום רמת החיים אשר אליה הורגלו או שהם ראויים לה. קיומו של חיוב זה ושיעורו הינם בהתאם ליכולתו הכלכלית של האב. החיוב מדין צדקה חל על שני ההורים בשווה, לפי יכולתו של כל אחד מהם ובהתחשב בצרכיהם של הקטינים. כמו כן, לאור האמור לעיל, בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, בהן אם פנויה החליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואין (בהזרעה מלאכותית), כאשר בין הצדדים לא הוסכם על הורות משותפת, הרי שמלכתחילה התובעת לקחה על עצמה אחריות גדולה יותר.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני