צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד קטינים

בכל מקרה בו עולה חשש כלשהו בלב אחד ההורים הוא יכול לפנות לבית המשפט ולהוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד ילדו.

צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד קטינים ניתן באופן אוטומטי עד הגיעם לגיל 18, ומבוטל אך ורק בהסכמת שני ההורים או כנגד העמדת ערבויות הנקבעות ע"י בית המשפט.

על השיקולים והפרמטרים בהם מתחשב בית המשפט כאשר הוא עומד בפני בקשה לביטול עיכוב יציאה מן הארץ ניתן ללמוד מתמ"ש 13612-06-14 ר.נ. נ' ט.ע., עתירה לביטול קבוע ומיידי של צו עיכוב יציאה מן הארץ, שניתן ביחס לבנותיהם הקטינות של הצדדים בשל טענת התובעת, כי היא נוהגת בכל שנה לצאת עם הקטינות לחו"ל לתקופה קצובה לצורך ביקורים משפחתיים – בפני כבוד השופט אסף זגורי:

"…עותרת האם להכרעה שיפוטית שלא תצריך אותה בכל פעם מחדש לעתור לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ. קרי, מדובר בעתירה לביטול קבוע של צו עיכוב היציאה מן הארץ. המבקשת סבורה, כי הגיעה העת לבטל את צו העיכוב כליל וכי אין טעם בהותרת הצו על כנו. לטענתה, היא נוהגת לטייל עם הקטינות בחו"ל מדי שנה במסגרת ביקור משפחתי אצל אחיה בגרמניה.

המבקשת מצהירה ומדגישה, כי אין לה כל כוונה לעזוב לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי היא מודעת לחשיבות הקשר בין הקטינות לבין אביהן, ולכן לעולם לא תנתק אותן ממנו. בשלב ראשון יש לשקול את טובת הקטין באופן עצמאי ונפרד ורק אז יפנה בית המשפט לאזן בין טובת הקטין לבין שיקולים אחרים העומדים על הפרק…"

הפרמטרים בהם התחשב כבוד השופט זגורי בעומדו בפני בקשת ביטול עיכוב יציאה לחו"ל בתמ"ש 13612-06-14:

1. גיל הקטינות: זכות התנועה והיציאה מן הארץ של ילדים רכים בשנים אינה מהותית עבורם לעומת זכותם להיות עם הוריהם וליהנות מאהבתם בכל מקום אשר יהיו. מנגד, כאשר מדובר בילדים מתבגרים (גילאים 8-9 ומעלה), החוויה של יציאה מן הארץ, טיסה וטיול הופכים למשמעותיים הרבה יותר.
2. זכות ההורה הנותר בארץ: יציאה של הילדים מן הארץ לתקופה של עד שבועיים-שלושה, גם אם היא פוגעת בזמני שהות של הילדים עם ההורה שנותר בישראל, ההתייחסות השיפוטית לפגיעה זו לא תהיה נוקשה.
3. זכות ההורה המשמורן העיקרי: ההורה המשמורן עשוי לוותר על חופשה או טיול בחו"ל, אם לא תותר יציאת הילדים יחד עמו.
4. טיב הקשר בין ההורה הנותר בארץ לבין הקטין: ככל שההורה שנותר בישראל נוהג להתמיד בהסדרי הקשר וזמני השהייה עם הקטין, כך יש צורך משמעותי יותר להבטיח שהקטינים לא יורחקו או ייחטפו מהארץ לתקופה ארוכה ובכך יסוכל הקשר של ההורה שנותר בארץ עם ילדיו.
5. האם קיימת אינדיקציה לניסיון הגירה של ההורה לחו"ל: ככל שקיים חשש מכך, משקל וגובה הערבויות יעלו בהתאמה.
6. היסטוריית יציאתם מהארץ של הקטינים והחזרתם: הדבר מלמד על נכונותו לקיים הצו השיפוטי ולעמוד בהתחייבויותיו.
7. האם מדובר בביטול זמני של עיכוב היציאה מן הארץ או על ביטול קבוע: ביטול זמני מאפשר התבוננות אד הוק על הבקשה לצאת את הארץ לחו"ל. ביטול קבוע אינו מאפשר בחינה בכל עת מחדש אלא מבצר את זכות התנועה והיציאה מן הארץ של הקטין.
8. השלב הדיוני בו נתבקש צו עיכוב היציאה מן הארץ: על המבקש לעכב את יציאת הקטין מן הארץ להגיש תובענה לסעד מהותי ועיקרי. סעד זמני של עיכוב יציאה מן הארץ יכול להינתן במסגרת תביעה למשמורת. במקרה שלפנינו, כבר ניתן פסק דין בעניין המשמורת.
9. האם המדינה אליה יוצאים חתומה על אמנת האג.
10. האם המדינה אליה יוצאים היא מדינה מסוכנת.
11. שיקולי תום לב: יש לבחון התנגדות הורה ליציאת ילדו מהארץ במיוחד, כאשר מדובר בהורה שאינו מקיים קשר רציף וסדיר עם ילדו.
12. שיקולים של מידתיות בקביעת הערבויות: משקל וגובה הערבויות יעלו בהתאמה לצורך הרתעתי ו/או צורך נזיקי/כספי.

לקריאה נוספת ומידע נרחב על צווי עיכוב יציאה מן הארץ