Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

לעולם אין ספק מי היא האם

האם חל דין שונה על תביעה לביצוע בדיקה גנטית לבירור אבהות אב כלפי בתו הבגירה כשאין חשש לממזרות לפי דין תורה, לעומת תביעה כזו כלפי קטין? זו השאלה שנדרש אליה בית המשפט המחוזי בפסק דין ארוך ומקיף.

בפני בית המשפט המחוזי הונח ערעור של אב העותר לשלול את אבהותו על בתו הבגירה, בין אם באמצעות בדיקה גנטית ובין אם באמצעות ראיות והוכחות אחרות. לטענתו, הוא אינו אבי בתו, מאחר והאם (המשיבה) התרועעה עם גברים רבים אחרים ועסקה בזנות, ובזמן התעברותה הוא ריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

לעומתו, טענה האם כי המערער הגיש תביעתו בשיהוי ניכר של כ-17 שנים לאחר הולדת בתם, וכי דוקטרינת טובת הילד לא מצדיקה פגיעה בזכותה של הבת לשני הורים.

עריכת בדיקה גנטית עלולה לערער את עולמה של הבת ולהביא לה סבל נפשי רב. לטענותיה הצטרפה הבת הבגירה והוסיפה, כי מאחר ואין קשר בינה לאביה, הרי אין כל נפקות להכרעה בשאלה האמורה ואין לה כל השפעה על יחסי ההורות.

כך גם ציינה הבת כי היא מתנגדת לקיום בדיקה גנטית ועמדה על זכותה "שלא לדעת", בציינה כי היא "מעדיפה את המצב הנוכחי, על פני הוודאות המוחלטת, שבה לא נדע לעולם מי האב". על רקע זה מפתיע להיווכח כי היועמ"ש לא התנגד לעריכת בדיקה גנטית, על אף טענתו כי הרישום במשרד הפנים מהווה שהות לכאורה לנכונות הרישום.

המענה לשאלה מהו הדין האמור לחול, הוא כביכול, פשוט, שהרי עסקינן בבת בגירה שנולדה להוריה (המערער והמשיבה) כשלוש שנים קודם לנישואיהם, לפיכך המקרה לא מעלה חשש לממזרות לפי דין תורה.

עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את ערעור האב לביצוע בדיקה גנטית, על אף העובדה כי ביצוע בדיקה גנטית הוא אמצעי חד משמעי שרמת וודאותו אינה מוטלת בספק, וקבע כי המערער הוא אבי הקטינה. עמדת בית המשפט המחוזי מעניקה לזכותה של הבת לשמר את קשרי משפחתה מעמד גבוה יותר במדרג האינטרסים, והיא נובעת מתפיסה שיש לתת עדיפות להגנת הבת, על אף היותה בגירה, ולשמירה על רווחתה:

"הרציונל העומד בבסיס מדרג זה הוא מתן הגנה על פרטיותו של הצד הפאסיבי להליך, על יציבותו הנפשית, על בטחונו ועל היציבות המשפחתית, מפני הפגיעה העלולה להיגרם מעצם מתן צו לבדיקה גנטית. ולכן, באותם מקרים, כמו במקרה דנן, בהם לא הוכח, ולו אף סיכוי קלוש (אף לא סביר) להעדר קשר משפחתי, יש לדחות את התביעה."

לגופו של פסק הדין:

בית המשפט ביסס קביעתו על שני טעמים: הטעם הדיוני והטעם המהותי.

הטעמים הדיוניים:

במרבית המקרים תוכרע המחלוקת בסוגיית אבהות על בסיס בדיקת גנטית, אולם במקרה דנא חל השתק שיפוטי ומניעות המערער לטעון כי הבת אינה בתו. במקום בו הביע המערער דעתו, כי הוא מכיר באבהותו על בתו הבגירה, וזאת בסדרה של תובענות, ביניהן, תביעה לשינוי משמורתה והעברת בתו הבגירה (בהיותה קטינה) למשמורתו – מושתק המערער מלהגיש תביעתו עתה ולהתכחש לאבהותו משום תחולת ה"השתק השיפוטי" (כדברי השו' רובינשטיין בע"א 8301/04 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' פי גלילות מסופי נפט הצינורות בע"מ).

יוער, כי המערער לא זכה בטענותיו להעברת משמורת בתו הבגירה (בהיותה קטינה), אולם בית המשפט שלערעור הרחיב את תנאי ה"השתק השיפוטי" גם למקרים בהם בעל הדין לא זכה בטענתו הראשונה.

זאת ועוד, אמנם במקרה דנא לא חלה התיישנות תביעת המערער לשינוי סטטוס, על אף הגשת התביעה בחלוף 17 שנים מלידת בתו הבגירה. עם זאת, יש לדחות את התביעה בגין השתהות בהגשתה ותביעתו עולה כדי חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליך השיפוטי.

הטעמים המהותיים:

בפני בית המשפט אמצעי הכרעה חד משמעי שרמת וודאותו אינה מוטלת בספק באמצעות עריכת בדיקה גנטית. עם זאת, בדיקה גנטית אינה "פתרון קסם" כל אימת שאחד מבני המשפחה טוען לקשר או העדר קשר משפחתי. לפיכך על המערער "לצלוח שתי משוכות":

האחד, הוכחת סיכוי סביר להעדר קשר משפחתי; ובמידה ויוכיח זאת עליו להניח בפני בית המשפט תשתית ראייתית ברמת הוכחה של סיכוי סביר למתן צו לבדיקה גנטית. המערער לא צלח את המשוכה הראשונה ולא הוכיח סיכוי סביר להעדר קשר משפחתי.

הוכחת הורות לפי מרשם האוכלוסין "נתפסת כעניין עובדתי הניתן להוכחה באמצעים ראייתיים אובייקטיבים" (סעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין).

האמצעים לבחינת התנאים לבדיקה גנטית מצויים בסעיף סעיף 28ו בחוק מידע גנטי. יישום סעיף זה מביא למסקנה כי ניתן לבצע בדיקה גנטית הן כדי להוכיח אבהות והן כדי לשלול אבהות. ההחלטה אם להורות על ביצוע בדיקה גנטית מעמידה שיקולים כבדי משקל: מחד, זכות המערער לחשיפת האמת; מאידך, שמירה על טובת הצאצא ועל יציבות בחייו.

המערער לא הוכיח קיומו של צורך ממשי לביצוע בדיקה גנטית, למול הפגיעה העלולה להיגרם לבת הבגירה כתוצאה מהבדיקה. למעשה, לא הוכח כל צורך בביצוע הבדיקה, למעט רצון המערער, שאינו סביר בעיני בית המשפט.

גם כאשר מדובר בבת בגירה – יש לבחון את הפגיעה העלולה להיגרם לה:
כל חייה (20 שנים) ידעה הבת כי המערער הוא אביה. ידיעתה הגיעה מהמערער עצמו ולא מצד שלישי; חבות ההורים אינה חדלה בהגיע ילדיהם לגיל 18; במתן צו לבדיקה גנטית, יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת, שעלולה לפגוע בקשרים הפנים משפחתיים, ובכלל זה פגיעה ביחסי הילדים, בינם לבין עצמם. השפעת הבדיקה הגנטית ותוצאותיה, עלולה לערער את עולמה הרגשי של הבת הבגירה ואת מציאות חייה מאז לידתה.

עמ"ש 70668-11-16 – בימ"ש מחוזי בחיפה

הרכב השופטים: ס' ג'יוסי; ח' שרעבי; ע' אטיאס

[elementor-template id="4045"]

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

    מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
    התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

    לקבלת ייעוץ משפטי פרטני