Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

האם יפסקו מזונות ילדים מאם אחת לשנייה?

מדריך גירושין מגזין גטup > מזונות ילדים > האם יפסקו מזונות ילדים מאם אחת לשנייה?

האם יפסקו מזונות ילדים מאם אחת לשנייה?

האם יפסקו מזונות ילדים מאם אחת לבת זוגה?

כמו בכל סוגיה בתחום דיני המשפחה בישראל, כך גם בנושא מזונות ילדים, מתנהל מאבק בין המערכת האזרחית למערכת הדתית, כאשר המסגרת המשפטית מבוססת, בעיקרה, על הדין האישי הדתי של הצדדים. בשנים האחרונות עוברים דיני המשפחה בכלל ומזונות ילדים בפרט, טלטלה של ממש. כך ניתן לומר כי כיום, יותר מתמיד, ישנה הכרה חברתית ומשפטית במשפחות חדשות של שני אבות או שתי אימהות שהדין הדתי אינו חל בעניינם.

חשוב להדגיש, כי על אף התקדמות משמעותית בפסיקת בתי המשפט בהתייחס ל"משפחות חדשות", מאחר והמסגרת המשפטית הקבועה בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), לא נותנת מענה ראוי לסוגיית מזונות קטין שנולד לשתי אימהות או לשני אבות, ונוכח כי המחוקק לא אמר את דברו, הדרך היחידה לפסוק מזונותיו של קטין שנולד לשתי אימהות או לשני אבות היא על פי דיני החוזים.

אולם השופטים חלוקים ביניהם ובוחנים בצורה שונה את הפרמטרים לקביעת מזונות חוזיים.

כך לדוגמא בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תמ"ש 44281-08-14), דחה בית המשפט תביעת אישה לחיוב בת זוגה במזונות בנה הקטין, לעומת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (תמ"ש 21910-02-10) בו חייב בית המשפט אישה לשאת במזונות בנה הקטין של בת זוגתה מכוח דיני החוזים.

פסק הדין שנתן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים עסק בשתי נשים שהכירו באתר היכרויות וניהלו מערכת יחסים רומנטית במשך כשנתיים וחצי. בתחילת הקשר הייתה הנתבעת אם חד הורית לשתי תאומות ואילו לתובעת לא היו ילדים. במהלך הקשר, הרתה התובעת מתרומת זרע ובחודש אוקטובר 2009 נולד הקטין. מספר חודשים לאחר הלידה נפרדו בנות הזוג. אמנם בתחילת פסק דינו הבהיר בית המשפט, כי דיני המשפחה אינם ממצים את מכלול היחסים המשפטיים, אולם חוק המזונות אינו שולל אפשרות של פסיקת מזונות חוזיים. על אף זאת, במקרה דנא, בנות הזוג לא חתמו על הסכם חיים משותפים ולא נישאו, והנתבעת אף לא חתמה על הסכמה לביצוע הפרייה חוץ גופית לתובעת, והתובעת לא הסתמכה על הנתבעת ברצונה להביא את בנה לעולם, מאחר ועברה הפרייה חוץ גופית קודם היכרותה עם הנתבעת. אין לפרש את נוכחות התובעת בלידה ובמסיבת הבריתה, כהסכמה מכללא להכרה בקטין כבנה ואף לאחר לידה לא נראה כי נוצר קשר הורי בין הנתבעת לקטין. הוסיף בית המשפט וקבע כי אין בתקופת המגורים המשותפת, של כחודשיים וחצי, כדי לבסס קשר הורי או הסכמה מכללא של הנתבעת לפרנס את הקטין. לאור המפורט, דחה בית המשפט את תביעת מזונות הקטין וחייב את התובעת בהוצאות משפט בסכום גבוה של 60,000 ₪, על אף היותה מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי.

מנגד, פסק הדין שנתן בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב עסק במקרה דומה – אמנם במקרה דנא בנות הזוג נישאו בטקס נישואין פרטי, וחיו כידועים בציבור במשך כ-21 שנה, אך לא חתמו על הסכם "חיים משותפים". במהלך חייהן המשותפים נולד בנה הקטין של התובעת. התובעת טענה כי לידת הקטין הייתה מתוך רצון והסכמה משותפים עם הנתבעת, ואלמלא הנתבעת לא הייתה נכנסת להיריון, על כן על הנתבעת לשאת במזונות בנה הקטין. מנגד, טענה הנתבעת, כי התובעת לבדה רצתה להורות ולשמש כאמו של הקטין וכל ההחלטות שהתקבלו בעניינו – התקבלו ע"י התובעת בלבד. גם במקרה דנא קבע בית המשפט כי היות ועסקינן בבנות זוג חד-מיניות, הדין האישי אינו חל עליהן, והדרך היחידה לבחון האם יש מקום לחייב את הנתבעת בתשלום מזונותיו של הקטין היא עפ"י דיני החוזים. בית המשפט קבע כי התובעת הרימה הנטל להוכיח כי בפועל שתיהן היו אימהות לקטין וגידלו אותו יחדיו, מאחר והתנהגותה בפועל של הנתבעת יצרה מצג כלפי התובעת כי היא משמשת כאמו של הקטין. יודגש, כי במקרה דנא הנתבעת אף הגישה תביעת אפוטרופסות ומשמורת, בה ציינה כי בשל מצבה הנפשי של התובעת היא נשאה בגידול הקטין, אולם התובעת טענה כי יש לדחות את תביעת האפוטרופסות והמשמורת, מאחר ואין לנתבעת כל מעמד כלפי הקטין. על אף זאת, קבע בית המשפט כי על הנתבעת חלה חובת מזונות כלפי הקטין מכוח דיני החוזים.

נראה כי הגיע זמנו של המחוקק להסדיר את נושא מזונות הקטינים שנולדו ב"משפחה חדשה", בכדי לחסוך התדיינויות ופסיקות שונות, ולעיתים אף סותרות, של בתי המשפט לענייני משפחה.

 

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני