Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

מזונות ילדים בגירים

מזונות ילדים בגירים

חבותם של הורים במזונות ילדיהם הבגירים מוסדרת בסעיפים 4, 5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. לפי החוק אדם חייב במזונות ילדיו הבגירים ובני זוגם, בתנאי שהתקיימו 3 תנאים חובת המזונות לילד בגיר תוטל רק על "אמיד", המוגדר כמי שיש ביכולתו לספק מזונות לילדו הבגיר לאחר שסיפק צרכיו שלו, צרכי ילדיו הקטינים וילדי בן זוגו הקטינים (סעיף 5(1)), וכלפי "נצרך", המוגדר כמי שאינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר על אף מאמציו ושאינו יכול לקבל מזונות מעיזבון.

הפסיקה קבעה כי קביעת גיל 18 , גיל הבגרות, כמסמן את סיום התלות המשפטית בין ילד להורהו אינה שרירותית ולוקחת בחשבון שיקולים שונים הנוגעים למבנה החברה, רמתם הסוציו-אקונומית של תושביה, דת, מסורת, מנהגי החברה וכו'. המערכת המשפטית, כך נקבע בפסיקה, צריכה להיות קשובה לתמורות במבנה ובהתנהגות החברה.

מזונות לבגיר שדחה שירות צבאי למטרת לימודים בכיתה יג'-יד'

בתחילה נקטה הפסיקה גישה מצמצמת, לפיה פטור האב מחיוב במזונות מעל גיל 18: "… כי אין הבן יכול לבקש מאביו את סיפוק צרכיו לצרכי לימודים מעבר לכיתה יב'" (פרשת בוימגולד).

בפרשת פלד הורחבה הנוסחה לפיה ישלמו ההורים שני שלישים מהמזונות מתוך הנחה כי הבגיר ישלים השליש הנוסף בכוחות עצמו מעבודות שונות: "אין מניעה כי התלמיד ישלים את צרכיו ע"י עבודות מזדמנות בחופשות כפי שנהוג אצל מרבית בני גילו".

בפרשת נגר החיל בית המשפט את החזקה העובדתית כי ילד בגיר תלוי בהוריו כשם שחייל תלוי בהוריו עד לסיום שירותו הצבאי, ומסכם את ההלכה בדברים אלו: "… אין מניעה לפסוק מזונות זמניים לקטין שבגר בתקופת לימודיו העל תיכוניים והייתי מאמצת את הנוסחה המקובלת לגבי חיילים בשרות סדיר היינו שליש מהמזונות ששולמו עבורו ערב הגיעו לבגרות + מחצית משכ"ל. אמנם צרכיו של תלמיד אינם מסופקים בחלקם ע"י הצבא והוא לכאורה סמוך באופן מוחלט על שולחן ההורה אצלו מתגורר אולם, מאידך, אין מניעה כי התלמיד ישלים את צרכיו ע"י עבודות מזדמנות בחופשות כפי שנהוג אצל מרבית בני גילו".

מאז התגבשה מדיניות משפטית לפיה יש לחייב אב במזונות ילדיו בתקופת לימודיהם בכיתות יג'-יד', שהרי ""מדיניות משפטית זו תשקף נכונה את המציאות הישראלית אשר בה, הלכה למעשה, נמשכת התלות של הילדים בהוריהם עד לתום שירותם הצבאי הסדיר (ר' ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית מח(3) 461 עמ' 480)". וכן – "נראה לי כי להמשך הלימודים בכיתות יג'-יד' יש להתייחס כהמשך ישיר אך טבעי, ללימודים התיכוניים במקרים מסויימים". ע"מ (ת"א) 1243/03 ד'ע' נ' א'ע' תק-מח 2005(3), 6125.

הרציונאל שעמד מאחורי מדיניות שיפוטית זו הוא כי הבגיר אינו יכול לעבוד למחייתו עבודה מלאה בתקופה זו והוא תלוי עדיין בהוריו, עד לסיום שירותו הצבאי. יחד עם זאת, אין ללמוד מכך הארכה אוטומטית של החיוב במזונות, ובית המשפט בוחן גם את מצבו הכלכלי של האב.

מזונות לילד במכינה קדם צבאית

בדרך דומה לזו של פסיקת מזונות לחייל בשרות צבאי, הלך בית המשפט בנושא מכינה קדם צבאית, ובפרשת אהרוני בית המשפט המחוזי דן בחיוב אב במזונות בתו, עבור תקופת מכינה קדם צבאית של הבת בשיעור שליש מן הסכום הרגיל. השופט רובינשטיין השווה חיובי אב במזונות בתו במסגרת קורס קדם צבאי למזונות חייל בשירות צבאי.

מזונות בתקופת השירות הצבאי

מציאות החיים הישראלית מחייבת לקחת בחשבון כי ילד בגיר המשרת שירות צבאי סדיר, סמוך לרוב על שולחן הוריו, ואנו נותנים למציאות עובדתית תדירה זו ביטוי בדמות חזקה עובדתית, המקלה על הילד הבגיר בבואו לתבוע מזונות מאביו או מאימו. לכן נקבע בפסיקה כי ילד בגיר המשרת שירות צבאי סדיר עומד בתנאי הנזקקות לפיו "אותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו, או ממקור אחר"; ניתן לטעון אחרת במקרה ספציפי, אולם מי שמבקש לטעון אחרת, עליו הראיה.

באשר להיקף החיוב נקבע, כי בתקופת השירות הצבאי רוב החיילים לנים בצבא (ובהיעדר תנאי הלנה מקבלים דמי כלכלה), ומסופקים להם מזון וביגוד צבאי, ולכן ההנחה העובדתית היא, שתמיכת ההורים בהם פוחתת בתקופה זו לכדי שליש מן הסכום המשולם קודם לתקופת השירות הצבאי (ע"א 4480/93 פלוני שלעיל; ע"א 1284/94 אוחיון נ' אוחיון, תק-על 95(1) 717). עם זאת, יצויין, כי המבחן הנדרש להפעלת סעיף 5(2) לחוק הוא סובייקטיבי ומכוון להשאיר לבית המשפט שיקול דעת רחב, בנסיבות כל מקרה ומקרה (ע"מ (ת"א) 1243/03 ד' ע' נ' א' ע', תק-מח 2005(3) 6125).

מזונות לבני ישיבות

בתי המשפט הרחיבו את האחריות ההורית לתשלום מזונות גם לתלמידי ישיבות ונקבע כי המדיניות המשפטית הראויה היא הרחבת חובת המזונות על הורים כלפי ילדיהם גם לאחר הגיעם לגיל בגרות. מדיניות משפטית זו תשקף נכונה את המציאות בחברה החרדית בה תלותו של בחור הישיבה בהוריו אינה מסתיימת עם הגיעו לגיל 18 והיא נמשכת כל עוד הינו לומד "בישיבה הגבוהה" ובעצם לפחות עד למעבר לכולל עם נישואיו. ניתן ליצור הנחה עובדתית (המשליכה גם על נטל הבאת הראיות) לפיה תלמידי ישיבה תלויים בהוריהם עד לקבלתם לכולל עם נישואיהם. עם זאת ייתכן ויש מקום לצמצם את תשלומי המזונות לתלמיד ישיבה המצוי במסגרת ישיבתית – פנמייתית לכדי מחצית ממזונות ילד השוהה דרך קבע בביתו בתוספת שכר הלימוד לישיבה בה שוהה התלמיד, בהתאם ליכולת הכלכלית הדיפרנציאלית של הוריו. כאשר חישוב זה יתבצע הלכה למעשה עם כניסתו למסגרת פנימיתית עוד בטרם הגיעו לבגרות דהיינו לגיל 18.

מזונות לבן בגיר שאינו בקשר עם אביו

סעיף 9 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התש"יט-1959 קובע כי "רשאי בית המשפט, אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו".

בפסיקה נקבע, כי הילד חייב להתנהג כלפי אביו במידת הכבוד המקובלת והראויה להורה. להתנהגות המרדנית של הקטין, באי ציות להסדרי ראייה וקשר עם האב, עשויות להיות השלכות לעניין המזונות, עד כדי צימצום החבות במזונות כולה או מקצתה. יחד עם זאת – לא כל מקרה של התנהגות מחפירה של ילד כלפי הוריו תביא לשלילת מזונותיו. בית המשפט, במסגרת שיקול דעתו, מאזן בין הזכויות והחובות של הצדדים, במסגרת עקרון העל של "טובת הקטין" לפיו אפילו אם הקטין הינו קטין מרדן, אין להביאו לחרפת רעב. עם זאת הפסיקה הבחינה בין ילד קטין לילד בגיר והחמירה עם הבגיר וקבעה כי: "אין ספק, שילד אינו יכול להשתחרר מהחובה לנהוג באביו במידת הכבוד המקובלת, הראויה להורה. חובה זו מוטלת על כל ילד, ואין הוא יכול לנער חוצנו ממנו…השאלה העיקרית בעניין הנדון היא אם התנהגותה של הנתבעת כלפי אביה-התובע, הינה בבחינתם "התנהגות מחפירה" השוללת את זכותה למזונות, או שמא התובע הוא זה האשם בנתק שבינו לבין בתו, ובכך נשמט היסוד לתביעתו לפטרו מתשלום…ככלל, עצם התנכרותו של ילד לאביו והיותו בן מרדן, אין בה כדי לפטור את האב לחלוטין ממזונותיו של הבן ולהביאו לסף רעב ולהשאירו בחוסר כל, ברם, הדברים אמורים בילד שטרם הגיע לבגרות" (פרשת סולי). כלומר, כאשר סיבת הנתק בין ההורה לילד הבגיר תלויה בילד, קיימת ציפייה מילד – בגיר, לראיה מעמיקה של היחסים בינו להורהו עד כדי שלילת המזונות עם קיומה של התנהגות מנכרת ביודעין.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני