Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

שיתוף בנכסים אצל ידועים בציבור

מדריך גירושין מגזין גטup > ידועים בציבור > שיתוף בנכסים אצל ידועים בציבור

שיתוף בנכסים אצל ידועים בציבור

הלכת השיתוף בנכסים הוחלה בתחילה, בעיקרו של דבר על זוגות נשואים.
המציאות היומיומית בה בני זוג קיימו חיי שיתוף שלא במסגרת נישואין, העלתה לדיון את שאלת זכויותיהם של בני זוג בהם נתקיים מבחן החיים בצוותא לאורך תקופה, תוך קיום משק בית משותף ותרומה הדדית לקיומו ופיתוחו, אלא שיחסיהם לא עוגנו בקשר נישואים כחוק.

הגיונה של הלכת השיתוף הנעוץ בשיקולי הצדק ובצורך להגן על בני זוג שקשרו גורלם זו לזה בנישואין, חל גם על זוגות שעל אף העדר קשר נישואין פורמלי קיימו מסגרת זוגית משמעותית ומחייבת (ידועים בציבור).
הצורך להגן על בני זוג כאלה, הולידה שורה של חוקים שהקנו ל-"ידוע בציבור" זכויות סוציאליות ובהמשך ובמקביל גיבשה הפסיקה את מעמדם של ידועים בצבור לענין יחסי הממון ביניהם.
הנימוק המרכזי שהעלו המצדדים בהחלת הלכת השיתוף על ידועים בציבור היה כי הלכת השיתוף אינה מותנית באקט פורמלי אלא באורח חיים משותף של בני הזוג ובמאמץ משותף לרכישת הנכסים, ונימוק זה הוביל למסקנה כי אם מתקיימים היסודות הנדרשים להחלת חזקת השיתוף בנכסים על זוגות נשואים אין מניעה להפעילם גם ביחס לזוגות ידועים בצבור המקיימים את אותם יסודות.

גישה זו שהתקבלה על דעת רוב הפוסקים, מקבלת בטויה בין היתר בדברי כב´ השופט (כתוארו אז) ברק בהלכת שחר נ. פרידמן (ע"א 52/80 פד"י ל"ח (1) 443):

"הלכת שיתוף הנכסים הוחלה, בעיקרו של דבר על זוגות הנשואים זה לזה. היש להחילה על בני זוג שלא נישאו והחיים כידועים בצבור? כפי שראינו בסיסה המשפטי של הלכת השיתוף הוא בהסכם משתמע בין הצדדים ולא באקט הנישואין .כשם שהנשואים אינם תנאי מספיק, כך גם אינם תנאי הכרחי, שכן גמירת דעתם של בני זוג לשיתוף יכול שתשתכלל מאורח חייהם המשותף כידועים בצבור ".

גם בע"מ 2478/14 פלונית נ' פלונית (פורסם בנבו, 20.08.2015) פסק בית המשפט העליון (מפי כב' השופטת ברק-ארז) כי "על כלל בני הזוג שמקיימים ביניהם מערכת יחסים של ידועים בציבור ראוי להחיל אותן אמות מידה בנוגע לבדיקת הכוונה לשיתוף בנכסים. אכן, לעתים עשויה הבחירה שלא להינשא ללמד על היעדר כוונת שיתוף, במיוחד כאשר לא קיימת מניעה חיצונית כלשהי לכך שבני הזוג יינשאו. אולם, בכל מקרה השאלה החשובה היא מהי הכוונה העולה מהתנהגות הצדדים, להבדיל מפעולה פורמלית כלשהי… בחינת כוונת הצדדים צריכה להיות הקשרית בשים לב למכלול הנסיבות בכל מקרה ומקרה, ובכלל זה לשאלת "מיסוד" הקשר או "אי מיסודו"…זאת ועוד, באותו פס"ד הזכירה כב' הש' ברק-ארז כי כיום ישנם זוגות שיכולים להינשא פורמאלית לפי דיני מדינת ישראל ובוחרים לא אחת להימנע מכך, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, ובכל זאת, יש דרכים אחרות המאפשרות ללמוד על כוונתם לכונן ביניהם קשר ארוך טווח ומחייב והוא זה הקובע לעניין החלת חזקת השיתוף על בני זוג שלא נישאו.
בשולי הדברים, יש לזכור כי הדין בישראל מכיר גם בתאים משפחתיים "מורכבים" וביכולתם של בני זוג להסדיר את היחסים הרכושיים ביניהם בהסכם שיחריג אותם מן הקבוע בחוק ובפסיקה, בהתאם לרצונם ולהשקפת עולמם.
על אף הקביעה העקרונית שחזקת השיתוף חלה גם על ידועים בציבור, קיים שוני בדרכי ההוכחה הנדרשת מן הידוע בציבור לשם הפעלת הלכות חזקת השיתוף וכדברי השופט בך בפסק הדין בעניין שחר נ. פרידמן הנ"ל:

" לדעתנו, אין כל סיבה שלא להפעיל הלכות אלו גם על בני זוג ידועים בציבור, כשמתמלאים התנאים העובדתיים לכך…. יחד עם זאת יתכן מאד, כי מידת ההוכחה הנדרשת מן הידועה בציבור כאשתו לשם הפעלת ההלכות הנ"ל, תהא גדולה יותר מאשר זו הנדרשת מן האישה הנשואה".

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני