בהתייחסו של בית המשפט העליון לסוגית מזונות לידועה בציבור קבע כב´ הנשיא א. ברק ברע"א 8256/99 פלונית נ. פלוני והיוהמ"ש (פורסם ב10.12.03) (להלן – "פרשת פלונית") כי "קיומו או העדרו של סטטוס הנישואין אינו גורר אחריו בהכרח קיומן או היעדרן של חובות אזרחיות בין הצדדים". לפיכך, ובהתאם לפסיקה, יכולה ידועה בציבור, לבסס את זכותה למזונות אישה מכוח הסכם בינה לבין הבן זוגה, שעל פיו התחייב הוא לזון אותה ; כדברי כב´ היא א. ברק בפרשת פלונית (פסקה 10 לפסק הדין):
"זווית הראיה השניה מתמקדת ביחסים החוזיים שנוצרו הלכה למעשה בין בני הזוג. על פי נקודת מבט זו אין בוחנים את השאלה אם בני הזוג הם נשואים אם לאו; אין פונים אל דיני המשפחה, ואין ניסיון לגזור את דין המזונות מדין הנישואין. …זווית ראיה שניה זו מתמקדת במערכת היחסים החוזיים שנוצרה בין בני הזוג הלכה למעשה. היא בוחנת את אומד דעתם של הצדדים ואת כוונתם הסובייקטיבית. היא מתמקדת בציפיות הסבירות שהם פיתחו זה כלפי זו. "
במסגרת זו ניתן, לדברי כב´ הנשיא א. ברק, לבסס את חובת תשלום המזונות בין ידועים בציבור, גם מכח עקרון תום הלב. מכוחו של עקרון זה קובע כב´ הנשיא, כי כאשר מדובר בידועים בציבור, שהתקיים ביניהם דפוס של תלות כלכלית, כמו, למשל, שבן הזוג האחד מתגורר בדירה השייכת לאחר, הרי ניתוק מיידי של הקשר עלול להותיר את בן הזוג ללא קורת גג.
לפיכך, וגם אם לא הוכח הסכם בין בני הזוג, ההגינות והצדק מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים, לתקופה אשר אורכה והיקפה תלויים בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה, כמו, למשל, התנהגות הצדדים, מצבם הכלכלי, התקשרותם עם בני זוג חדשים וכיוצ"ב.
בתמ"ש (נצ') 6361-00 ב'. ש.'. כ' נ' ד' ח' (פורסם בנבו, 25.02.2014) (מפי כב' הש' רונית גורביץ) פסק ביהמ"ש לתובעת מזונות משקמים, חרף העובדה שההסכם לחיים משותפים עליו חתמו הצדדים בהיותם ידועים בציבור ואשר הסדיר את הפן הרכושי ביניהם למקרה של פירוד שותק באשר לזכאות התובעת למזונות משקמים/פיצוי לאחר פירוד. זאת מכוח עיקרון תם הלב.
"בהתאם לפסיקה, ניתן להכיר מכוח עיקרון תם הלב בחובת תשלום מזונות לידועה בציבור לאחר הפרידה גם בהיעדר הסכם מפורש, ובלבד שהדבר נדרש על-פי היושר וההגינות ותחושת הצדק. כל עניין נבחן לגופו ותלוי בנסיבות העניין.
בין השיקולים והפרמטרים שנמנו בפסיקה לעניין מזונות משקמים ניתן למצוא:
א. דפוס היחסים בפועל;
ב. תקופת/משך היחסים;
ג. האם נוצרה תלות כלכלית בתקופת היחסים;
ד. קיומם של ילדים משותפים;
ה. הפסדים או רווחים שנגרמו ליכולת ההשתכרות של בני זוג עקב הקשר;
ו. אופן חלוקת הרכוש המשותף ככל שחולק;
ז. גילה של התובעת ופוטנציאל השתכרות ולא כל שכן השתכרות בפועל;
ח. האם התובעת סובלת מחרפת רעב?"