זכות ירושה של ידועים בציבור

סעיף 55 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 קובע כך:

"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה , ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".

אם כן, יש להוכיח כי בעת הפטירה נתקיימו שלושת התנאים המפורטים בסעיף 55 לחוק הירושה הדרושים כדי להכיר בזכותה של ידועה בציבור לרשת את המנוח כידועה בציבור, ולהיפך.

1. הצדדים קיימו חיי משפחה;
2. במשק בית משותף;
3. איש מהם לא היה נשוי לאחר;

חמשה מאפיינים עיקריים מביאים בישראל את בת-הזוג תחת כנפי "ידועה בציבור" לצורך ירושה :

1. ההיבט האינטימי – יחסי אישות בין בני הזוג . היבט זה נכלל בפרמטר הראשון של " חיי משפחה " בסעיף 55 לחוק הירושה .
2. ההיבט האמוציונלי – שהשניים רואים עצמם כבני-זוג , להבדיל מהשאלה כיצד הקשר ביניהם נראה כלפי חוץ. גם מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" בסעיף 55 לחוק הירושה .
3. ההיבט הכלכלי – משק בית משותף . הפרמטר השני שנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה .
4. כוונת קביעות – כוונה לקשירת קשר קבע . מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" בסעיף 55 לחוק הירושה .
5. היבט הכשירות – בני הזוג אינם נשואים לאחר . הפרמטר השלישי שנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה .

עם השנים, חל ריכוך במבחנים האמורים. ההכרה המשפטית בבני זוג "כידועים בציבור" נועדה להשוות את מעמדם של בני זוג החיים יחד כנשואים, למעמדם של בני זוג נשואים. כפי שנקבע לא אחת, מבחנים אלו הם מבחנים עובדתיים, כאשר על פי הפסיקה, שאלת קיומם של התנאים הנ"ל תיבחן על פי קריטריונים סובייקטיביים, דהיינו כיצד ראו בני הזוג את מערכת היחסים שביניהם, כאשר ראוי שכל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו, מתוך ראייה כוללת של העובדות, ומתוך סקירת היחסים על פי המאפיינים של הקשר הזוגי בחיי בני הזוג (ע"א 79/83 היועה"מ לממשלה נ' סוזן שוקרון, פ"ד לט (2) 690).

פסיקות בתי המשפט הכירו בבני זוג כידועים בציבור הגם שלא לנו יחד בכל הלילות – בפרשת פלוני וכן בפרשת שוקרון, וכמו כן, במקרים מסוימים, הכירה הפסיקה בבני זוג כידועים בציבור, על אף העובדה שאחד מהם היה נשוי לאחר – (בע"מ 3287/09 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 7.5.09).

כך גם בעמ"ש (ת"א) 38845-10-12 פלונית נ' ל.א (פורסם בנבו, 07.01.2015) קבע כב' הש' ישעיהו שנלר כי יש להחיל על התובעת את ס' 55 לחוק הירושה ולראות בבני הזוג כאילו היו נשואים לעניין הירושה, על אף שלא ניהלו חשבון בנק משותף, וזאת לאור נסיבות כגון: חיי שיתוף עם המנוח, קשירת גורלם זה בזו, ראו בעצמם משפחה ובקשר מחייב, ניהלו משק בית משותף, תמכו אחד במשנהו רגשית וכלכלית והתנהלו כיחידה כלכלית אחת. ברור ששאלת קיומה של מערכת שכזו, דורשת ראיות, לרבות בחינת כוונת הצדדים ועוד.

כך גם בעמ"ש (חי') 1714-09-13 נ' ח' נ' עיזבון המנוח ר' ח' ז"ל (פורסם בנבו ב 31.7.14) קבע כב' הש' ס' ג'יוסי כי "ידועים בציבור הם בני זוג שהחליטו לקשור גורלם אחד בשני, לקיים אורח חיים משותף כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין, אך מטעמים שונים, בין מבחירה ובין שלא, לא מסדו את הקשר באופן פורמאלי. בעניין זה אין כל הבדל אם מדובר בגבר ואשה, או בזוג שבשל זהותו המינית בוחרים לחיות יחד, ללא אפשרות להינשא כדת וכדין."

כלומר, פרשנות בית המשפט בשנים האחרונות לקיומם של המבחנים גמישה, והבחינה האם בני זוג חיו כידועים בציבור אם לאו היא בחינה סובייקטיבית, בהתאם לאומד דעת בני הזוג הקונקרטיים העומדים בפני בית המשפט.