אין חוק אחד שמגדיר ידועים בציבור, והגדרתם מצויה במספר חוקים כמו גם בפסיקה הענפה בתחום. עקרונית ידועים בציבור הם בני זוג שמנהלים משק בית משותף תחת קורת גג אחת.
בניגוד ל״חברים״ שיחסיהם אינם רציניים דיים, ושטרם גמלה בליבם ההחלטה אם למסד את יחסיהם, ידועים בציבור הם בני זוג שהחליטו לשזור את חייהם וגורלם, אולם בחרו שלא להינשא זה לזו מסיבות שונות. אין פרק זמן מוגדר שלאחריו הופכים בני זוג לידועים בציבור, והפסיקה הכירה גם בבני זוג החיים יחדיו תקופה קצרה כידועים בציבור.
המבחן הוא מבחן מהותי ולא מבחן כמותי – האם טיב הקשר מעיד על זוגיות עמוקה שעונה להגדרת ידועים בציבור.
על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף בשינויים קלים. משמעות הדבר שרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים יחשב כמשותף אלא אם תוכח הפרדה רכושית בין בני הזוג.
בעוד שעל בני זוג נשואים חל חוק יחסי ממון הקובע כי כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין למעט מתנות, ירושות ופיצויים בגין נזק גוף, הינו משותף; אצל ידועים בציבור השיתוף אינו אוטומטי בכל הנוגע לרכוש חיצוני לתא המשפחתי כגון נכסים עסקיים, על המבקש שיתוף להוכיח כי היתה כוונת שיתוף גם ביחס לנכסים אלו. זאת ועוד – ידועים בציבור יורשים זה את זה ממש כאילו היו נשואים.
בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה – ״איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.
כלומר ידועים בציבור יורשים מחצית מהרכוש של בן/בת הזוג שנפטרו, גם אם היתה ביניהם הפרדה רכושית מוחלטת וגם אם היה הסכם ממון שקובע הפרדה רכושית.
במקרים מסוימים, בהם קיימת תלות כלכלית בין בני הזוג, זכאי הצד התלוי למזונות משקמים שמטרתם לאפשר פרידה הדרגתית וסיום התלות הכלכלית בין בני הזוג. מזונות משקמים ניתנים לתקופה קצובה ותלויים בגורמים שונים ביניהם כושר ההשתכרות של הצד התלוי, גילו, יכולתו הכלכלית של הצד השני והיקף הרכוש.
ישנם שני כלים משפטיים שנועדו להסדיר עניינים אלו בין ידועים בציבור – הסכם ממון וצוואה.
על מנת למנוע מאבקים משפטיים ולהקנות ודאות מומלץ לערוך הסכם ממון בסמוך למעבר למגורים משותפים. מומלץ להעלות את עניין הסכם הממון מוקדם ככל האפשר ורצוי עוד טרם המגורים המשותפים, שכן בשלב זה נחשפים מניעים נסתרים, מקולפות מסיכות ולעיתים עולים דברים שעד אז הוסתרו היטב.
למרות הקושי בהעלאת הנושא, והמריבות שעלולות להתעורר, מומלץ לא לוותר על כך ובמידת הצורך לפנות לאיש מקצוע בעל נסיון רב בתחום על מנת לעזור לכם לקבל החלטות, להבין את המשמעות המשפטית של סעיפי ההסכם ולהביא אתכם להסכם שמתאים לשניכם מבלי לפגוע בזוגיות ביניכם.
הסכם בין ידועים בציבור נועד להסדיר את הסוגיות הרכושיות אולם ניתן לכלול בו גם התייחסות לשאלות נוספות כגון מימון משק הבית המשותף, שאלת המזונות – הן מזונות משקמים לידועה בציבור והן מזונות ילדים ככל שבני הזוג מתכוונים להביא ילדים לעולם.
ההסדר הרכושי תלוי בפרמטרים רבים כגון גילם של בני הזוג, האם מדובר בפרק ב, האם נצבר לכל אחד מהם או רק לאחד הצדדים רכוש, האם צפויות להתקבל ירושות או מתנות בהיקפים משמעותיים, האם יש שונים בהיקף ההשתכרות של בני הזוג ועוד.
ככל שקיים פער בין בני הזוג, יטה הצד החזק כלכלית לדרוש הפרדה רכושית ויבקש להגן על הרכוש שצבר עד כה. דרישה זו הינה לגיטימית לחלוטין וממילא רכוש שנצבר לפני תחילת הקשר אינו רכוש משותף.
הקונפליקט עלול להתעורר בכל הנוגע להחלטה איזה משטר יחול במהלך החיים המשותפים.
החלת משטר של הפרדה רכושית מוחלטת – הסכם כזה קובע מפורשות כי לא יחול בין בני הזוג שיצוף כלשהו וכל צד ישאר הבעלים של כלל הרכוש הרשום על שמו. הסכם כזה מקובל כאשר לכל אחד מהצדדים רכוש שהביא עימו לקשר, כמו גם במקרים בהם חוו הצדדים או אחד מהם גירושין טראומטיים ואינם מעוניינים לשוב ולחלק את רכושם.
החלת משטר שיתופי – הסכם הקובע כי כל הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים יהיה משותף לבני הזוג בחלקים שווים. הסכם כזה מקובל בין בני זוג צעירים או בעלי יכולת כלכלית דומה.
החלת משטר מעורב – מרבית הסכמי הממון בין ידועים בציבור קובעים הפרדה רכושית בחלק מהרכוש ושיתוף בנכסים ספציפיים, בין אם מדובר בנכסים קיימים ובין אם מדובר בנכסים עתידיים שירכשו או יצברו בהמשך הקשר.
בהסכמים מעין אלו יש צורך להגדיר היטב אילו נכסים יהיו נפרדים ובאילו תנאים יחול שיתוף על רכוש מסוים. הסכם בין ידועים בציבור כולל על פי רוב מנגנון פירוד מוסכם הקובע את אופן הפירוד והפרדת המגורים. מקובל לכלול מנגנון של הודעת פירוד בכתב, כמועד משלושה נחשב כמועד הקרע בין הצדדים וממנו ואילך פועלים הצדדים להפרדת המגורים וחלוקת הרכוש המשותף ככל שנצבר.
ניסוחו של ההסכם צריך להיות ברור ומדויק והוא צריך להתייחס למצב בו פועלים בני הזוג בניגוד לאמור בהסכם.
אין חובה חוקית לאשר הסכם ממון והוא תקף מיד עם חתימתו, וזאת בניגוד להסכם ממון בין בני זוג נשואים אשר תוקפו מוענק לו רק לאחר אישורו על ידי בית המשפט לענייני משפחה. יחד עם זאת, זוגות ידועים בציבור רבים בוחרים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת ליתן תוקף להסכם לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה.
הסכם ממון בין ידועים בציבור אינו יכול לעסוק בענייני ירושה, וסעיף בהסכם הקובע שבני הזוג לא ירשו זה את זו אינו תקף. הסכם הממון יכול לקבוע רק את היקף העיזבון אולם לא את היורשים. כלומר – אם ההסכם קובע שרכוש מסויים הינו רכוש משותף, ואחד מבני הזוג הלך לעולמו, מחצית מהרכוש שייך לבן הזוג הנותר בחיים ואינו חלק מהעיזבון. העזבון עצמו מתחלק בין היורשים לפי חוק או לפי צוואה.
בעוד שהסכם ממון בין ידועים בציבור מחייב שיתוף פעולה בין בני הזוג והגעה להסכמות בכל הנוגע למשטר הרכושי שבחרו להכיל עליהם, עריכת צוואה הינה מעשה אישי שאינו מחייב שיתוף פעולה או אף ידיעה של הצד השני.
כשם שהסכם ממון צופה מצב לא רצוי של פרידה, יש הכרח להסדיר גם מצב של פטירה, שלמרבה הצער עלול להגיע בכל גיל ובמפתיע.
לא רבים מבינים את משמעות העדר צוואה במקרה של פטירה – בן או בת הזוג יורשים מחצית מהרכוש גם אם קיים הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית וגם אם כל הרכוש נצבר לפני ההכרות!
עזבונו של אדם כולל את כל רכושו מכל מין וסיג ומכל מקור (למעט קופות גמל, ביטוחים וקרנות בהם נקבע מוטב), ובהעדר צוואה יורשים בן או בת הזוג מחצית מהכל.
האם יש צורך להכביר מילים על משמעות עריכת צוואה בכל גיל, וכתוספת להסכם הממון? אי עריכת צוואה משמעותה אדישות לשאלת ההורשה. משמעותה שבן או בת הזוג ירשו מחצית מכל מה ששיך לכם, גם אם הם יודעים שהתכוונתם להוריש לילדיכם…
מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת