בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים רבים בכל הנוגע לתפקידו של האב בתא המשפחתי. תאים משפחתיים רבים זונחים מאחוריהם את הדגם המשפחתי לפיו האב הוא המפרנס הבלעדי או הכמעט
בעידן של ימינו, המכונה "הכפר הגלובלי", נפוצים המצבים בהם אזרחים של מדינות שונות מתאהבים ומחליטים להקים משפחה אשר תתגורר באחת משתי המדינות. בישראל למשל, לא
הסדרי שהייה נועדו לשמר את הקשר בין האב לבין הילד. למרבה הצער לעיתים עושה אחד ההורים שימוש בילדים על מנת לפגוע בהורה האחר דרך הסדרי שהייה. הפרות אלו, פוגעות בעיקר בילדים. הפרת
הדין הישראלי מגדיר את שני ההורים כאפוטרופוסים טבעיים על ילדיהם. שאלת המשמורת היא משנית לאפוטרופסות.
בסעיף 28 א´ לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב –
תביעות לאפשר לאם משמורנית להגר מהארץ עם הקטין הינן מסוג התביעות הקשה ביותר להכרעה. שיקוליו השונים של בית המשפט נוטלים בחשבון זכויות רבות ומנוגדות ובסופו
הזדקנות החברה הישראלית, בשילוב תופעות חברתיות נוספות הקשורות בשינויים בתא המשפחתי, הציבה אתגרים רבים ומגוונים למערכת המשפט. אחד האתגרים המשפטיים קשור
