Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

סרבני גט – סרבנות גט בבית הדין הרבני

מדריך גירושין מגזין גטup > בית הדין הרבני > סרבני גט – סרבנות גט בבית הדין הרבני

נישואין בין בני זוג יהודים ניתן להתיר רק באמצעות מתן וקבלת גט ולאחר שניתן בענין זה פסק דין של בית הדין הרבני. "סרבנות גט" הינה תופעה קשה הבאה לידי ביטוי בסירוב, על פי רוב מצד הבעל, ליתן לאשה גט. לעיתים התופעה מלוות בסחטנות ולעיתים רק מתוך רגשות נקם. מדינת ישראל חוקקה חוק שמטרתו להתמודד עם תופעת סרבנות הגט. חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה – 1995 קובע מספר סנקציות כנגד סרבני גט.

על מי חל חוק סרבנות גט?

החוק חל רק לאחר שקבע בית הדין הרבני בפסק דין שאיש יתן גט לאשה. לצורך הענין אין משמעות אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת.
החוק חל גם על נשים, אך על מנת להפעילו כנגד אשה יש לקבל את אישור נשיא בית הדין הרבני .

מה הסנקציה הקבועה בחוק נגד סרבן גט?

לאחר שניתן בבית הדין הרבני פסק דין לגירושין רשאי בית הדין להפעיל צו הגבלה נגד אדם המסרב ליתן גט למרות פסק דין.
מהו צו הגבלה ?
בית הדין הרבני במסגרת צו הגבלה יכול לפגוע בזכויות המפורטות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה ובתנאים שיקבע:
(1) לצאת מן הארץ;

(2) לקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב – 1952, להחזיק בהם או להאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל;

(3) לקבל, להחזיק או לחדש רשיון נהיגה;

(4) להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה על פי דין או במשרה בגוף מבוקר כמשמעו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח – 1958 (נוסח משולב);

(5) לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין;

(6) לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981;

מי שניתן נגדו צו הגבלה הוא אסיר או עצור
יפגע צו ההגבלה בזכויות הבאות :

(א) לקבל חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר נוסח חדש , התשל"ב – 1971 (להלן – הפקודה);

(ב) לקבל ולשלוח מכתבים, למעט כתבי בי-דין או מכתבים לעורך דינו או מעורך דינו, לטוען רבני או מטוען רבני וכן למבקר המדינה או ממבקר המדינה;

(ג) לקבל מבקרים, פרט לאלה: עורך דין, איש דת, טוען רבני, מבקר רשמי, וכן ילדיו הקטינים של האסיר או העצור שבית משפט או בית דין מוסמך קבע הוראות בדבר ביקוריהם; אין בצו הגבלה שניתן לפי פסקה זו למנוע ממנהל בית סוהר או בית מעצר להתיר ביקור של אדם אצל אסיר או עצור אם שוכנע כי יש בביקור כדי להביא לקיום פסק הדין;

(ד) להחזיק חפצים אישיים בבית הסוהר או בבית המעצר, למעט חפצים הדרושים לשם שמירה על בריאותו ומסמכים הקשורים לחקירתו או למשפטו;

(ה) לעבוד בעבודה אשר משולם בעבורה שכר;

(ו) לקנות מצרכים בבית הסוהר או בבית המעצר למעט מצרכים הדרושים לו לשם שמירה על בריאותו;

(ז) לקבל רשיון להתהלך חופשי.

(ח) להשתחרר שחרור מינהלי

(ט) להשתחרר לפני תום תקופת המאסר, לפי סעיף 49 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, למעט שחרור בשל חולניות מתמדת.

צו הגבלה – מאסר כפיה

בית הדין הרבני יכול לאכוף על אדם לציית לפסק דין של גירושין גם בדרך של השמתו במאסר. במקרה זה תקופת המאסר לא תעלה על 5 שנים אולם ניתן להאריכה ובלבד שתקופת המאסר הכוללת לא תעלה על עשר שנים.

[elementor-template id="4045"]

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

    מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
    התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

    לקבלת ייעוץ משפטי פרטני