Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אשה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

מזונות קטינים לחסרי דת

אתרי עו״ד רות דיין > מגזין גטup > מזונות ילדים > מזונות קטינים לחסרי דת

מזונות קטינים לחסרי דת

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בתביעת מזונות קטינים בת כ- 14 ובן 10 שאביהם הינו חסר דת, וניתח את השלבים והעקרונות בחישוב דמי המזונות לחסרי דת.

מאז פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 הליך חישוב המזונות המתואר בפסק הדין רלוונטי גם כאשר שני ההורים יהודים והילדים מעל גיל 6.

רקע עובדתי

האם והאב נישאו זל"ז בנישואים אזרחיים בשנת 2002, ונישואיהם הותרו בשנת 2016. כנובע מקשר הנישואין נולדו שני ילדים – בת ילידת 2003 (בת 14) ובן יליד 2007 (בן 10). האם הינה יהודיה והאב הינו חסר דת. הקטינים הינם במשמורתה הבלעדית של האם, כאשר לא מתקיימים הסדרי ביקורים בין האב לקטינים.

 

הכרעת בית המשפט בעניין המזונות

מאחר והאב חסר דת, החיוב במזונות הקטינים נקבע על פי חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות). סעיף 3א לחוק קובע כדלקמן:

  • אביו ואימו של קטין חייבים במזונותיו.
  • בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.

 

על פי לשון החוק, בעת פסיקת דמי המזונות, בית המשפט אינו אמור להביא בחשבון את שיעור החזקת הקטינים אצל כל הורה. זה היה המצב עד שבא לעולם ע"מ (ת"א) 1098/07 פלוני נ' אלמוני – קטין מיום 31.08.08 (פורסם בנבו) בו נקבע בין היתר כי:

"… ודוק, לא נראה לי כי פרשנות ראויה לסעיף 3א' לחוק, עניינה כי בית המשפט לא יתחשב בנושא שאלת המשמורת, בבואו לקבוע את הנטל היחסי, אולם יתחשב גם יתחשב בשאלת הסדרי הראיה…".

בתוך כך נקבע בעניין פלוני עיקרון "קופה המשותפת" על פיו תיווצר קופה משותפת לנשיאה בצרכי הקטין כאשר הנשיאה בקופה זאת, יכול ותעשה בתשלום ויכול ותעשה כשווה ערך לתשלום. הדבר יעשה בשלבים, כאשר:

בשלב הראשון, יש לקבוע את צרכי הקטין, כולל הצרכים הכלליים באופן מלא, וללא קשר לשאלת החזקתו בפועל על ידי מי מהוריו. קביעה זו תיעשה לפי הצרכים שהקטין אליהם ובהתחשב ביכולת הכלכלית של ההורים גם יחד.

בשלב השני, במנותק מהקביעה האמורה, נבחן לפי הוראות סעיף 2א' לחוק, ושוב ללא זיקה לשאלת החזקתו של הקטין, את השיעור היחסי בנטל המזונות, בהתאם לשיעור היחסי של ההכנסות הפנויות של כל אחד מההורים.

בשלב השלישי, יש לבחון את שיעור החזקתו של הקטין אצל כל אחד מההורים תוך בחינת השתתפותו של כל אחד מההורים בקופה המשותפת.

בית המשפט בחן את השלבים כדלקמן:

 

צרכי הקטינים

במקרה דנן התקבלה טענת האם כי צרכי הקטינים עומדים על סך כ- 1,500 ₪ לחודש לכל קטין. בעניין הוצאות המדור, האם הראתה כי עלות השכירות מגיעה ל- 7,000 ₪ לחודש (ועוד 2,000 ₪ עבור יחידת דיור המשמשת את האם לניהול הגן) כאשר בדירה מתגוררים גם אמה ובן זוגה של האם. בית המשפט לא הכיר בכך שהאם נושאת בכל עלות השכירות משום שהיא לא הביאה ראיה כלשהי להוכחת טענותיה בעניין זה. לפיכך קבע כבוד בית המשפט כי האב יישא בשיעור המדור כנגזרת מחלקה של האם במדור השכור. חלקה של האם במדור הינו 1/3 מהסך של 7,000 ₪, קרי סך של 2,333 ₪. חלקם של שני הקטינים הינו 40% מחלקה של האם קרי 932 ₪ לשניהם.

הוצאות אחזקות המדור נקבעו על דרך אומדנא בשל הקושי להפריד בין הוצאות משק הבית והגן, בתוך כך נקבעו כי הוצאות אחזקת המדור הינם בסך של 300 ₪ לחודש (150 ₪ עבור כל קטין). סופו של דבר, צרכי הקטינים מגיעים לסך כולל של 4,232 ₪ לחודש (סך של 2,116 ₪ לחודש לכל קטין).

ה

 

 

הכנסות הצדדים

האב טען כי שכרו הממוצע אינו עולה על סך 8,000 ₪. אולם מבחינת תלושי השכר עולה כי שכרו גבוה יותר בכ- 1000-2000 ₪, ובנוסף ישנן הפקדות לחשבון הבנק בסכומים גבוהים יותר. האב טען כי מדובר בהלוואות מבני משפחה, אולם אלו לא הובאו לעדות על ידי האב. בנסיבות אלו קבע בית המשפט הנכבד כי האב הוא בעל יכולת השתכרות בשיעור של כ- 15,000 ₪.

האם טענה כי הכנסותיה כשכירה מגיעות ל- 8,800 ₪ אולם החברה בה עובדת האם הינה בבעלותה הבלעדית ומניבה לה הכנסות. לאחר בדיקת חשבון הבנק של האם, קיבל בית המשפט הנכבד את הטענה כי הכנסת האם אינה פוחתת מסך של 30,000 ₪.

בנוסף, על פי הפסיקה, כאשר מוקם תא משפחתי חדש, יש לבחון את התא המשפחתי החדש בכללותו לרבות הכנסת בן הזוג הנוסף. בית המשפט קבע כי מעיון בתשתית הראייתית הדלה במקרה דנן ניתן ללמוד כי הכנסות בני הזוג מאוזנות, ובמצב דברים זה ניתן להתעלם מהכנסותיהם של בני הזוג של הצדדים לצורך חישוב דמי המזונות.

שיעור החזקת הקטינים אצל כל הורה

במהלך שנת 2015 נפסקו הסדרי הראיה של האב עם בתו. האב טען כי האם מונעת ממנה לפגשו אותו ומסיתה את הילדים כנגדו. מתחילת חודש מאי 2017 גם הקשר עם בנו נותק. האם טענה כי בשנת 2015 הגישה בקשה לצו הגנה לאחר שהאב ניסה לפגוע בעת נסיעה ברכבו ברכב בו נסעו האם, בן זוגה והילדים. מאז אותו האירוע הבת חוששת להיפגש עמו. לאור ניתוק הקשר האב ביקש להפחית או לבטל את תשלומי המזונות, ובית המשפט דחה את בקשתו.

עסקינן כזכור בצדדים שאינם משתייכים לאותה עדה דתית מוכרת והמקור להפחתת/ביטול מזונות הקטינים מצוי בס' 9 לחוק, שעניינו פטור ממזונות, הקובע כי:

רשאי בית המשפט, אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגותו מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו.

על אף שבמקרה דנן המקור לביטול דמי המזונות אינו מצוי, כאמור, בדין העברי, סבור בית המשפט כי העקרונות שנקבעו ביחס לדין העברי יפים גם בענייננו. על פי עקרונות אלו ביה"מ לא ימהר לפטור ההורה ממזונות קטין, אלא במקרה קיצוני של מרדנות בעלת ביטוי בולט, גס ועולב. שלילת מזונות הינה צעד קיצוני וחריף שיש להמנע ממנו, ויעשה רק בנסיבות יוצאות דופן ורק במרדנות קיצונית, בעלת ביטוי בולט, גס ועולב. על פי עיקרון נוסף פטור ממזונות עקב מרדנות ייקבע במצב בו "ניתוק הקשר הינו פרי רצונו העצמאי והמודע של הילד, כאשר האב מצידו עושה מאמצים כנים ואמיתיים לשיקום היחסים ולחידוש הקשר".

בענייננו האב לא עשה מאומה לחידוש הקשר בינו לבין הילדים והוא לא הצביע על התנהגות מחפירה כלשהי של מי מהילדים כלפיו. במצב דברים זה אין כל הצדקה להפחית או לבטל את דמי המזונות.

 

חלוקת הנטל בין ההורים על פי יחס הכנסותיהם

לאחר שנקבע כי סך כל ההכנסות של שני ההורים מגיע לכ- 45,000 ₪ ביחס של 2/3 אל מול 1/3 לטובת האם, יש לקבוע את שיעור ההשתתפות של כל הורה במזונות הקטינים.

על פי אותו היחס, ושעה שנקבע כי צרכי הקטינים, כולל הוצאת המדור ואחזקתו מגיעים לסך של 4,232 ₪ לחודש, כבוד בית המשפט אמור היה להורות כי האב יישא ב- 1/3 מדמי המזונות בסך של 1,411 ₪ לחודש בעוד שהאם תישא ב- 2/3 בסך של 2,821 ₪ לחודש.

אולם, בנסיבות האמורות, שעה שהאב אינו פוגש את הקטינים וחלוקת זמני השהות של הקטינים אצל כל הורה הינה ביחס של 100% אצל האם אל מול 0% אצל הרי שיש להפוך את שיעור ההשתתפות של כל הורה במזונות הקטינים באופן בו האב יישא ב- 2/3 מהוצאות בסך 2,821 ₪ והאם תישא ב- 1/3 ממזונותיהם בסך של 1,411 ₪.

בנוסף נקבע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך ובהוצאות רפואיות חריגות של הקטינים.

 

ניתן ביום 23.11.17

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני