Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

הפרת הבטחת נישואין

ההכרה בתוקפה החוזי של הבטחה להינשא אינה נקייה מספיקות. ניתן לטעון כי ההסכם להינשא הוא בעל אופי אינטימי והוא מצוי בתחום הרגש; על כן מן הראוי הוא להכיר בחירות של כל צד להשתחרר מהבטחתו, בלא שבכך יפר את זכותו של הצד האחר.

חרף טיעונים אלה בית המשפט אינו יכול להיות אדיש להסכמה להינשא, ואינו צריך להשאיר הסכמה זו ב"משבצת" המעניקה חופש החלטה לכל אחד מהצדדים. הטעמים לכך הם שניים.

ראשית, הפרת ההבטחה להינשא עשויה לגרור נזק לצד השני. אין כל צידוק ענייני שלא לאפשר קבלת פיצוי על נזק זה. חירות הנישואין אינה מקנה חירות לגרימת נזק לאנשים אחרים. ההבטחה להינשא גוררת לעתים הסתמכות ותכניות שונות להגשמתה.

תכנית הנישואין עשויה אף להשליך על תכניות אחרות של בני הזוג ולהביא לשינוי מצבם לרעה בהיבטים שונים. התעלמות ממציאות חיים זו גורמת עוול בלתי מוצדק. לעתים קרובות, כרוכה ההבטחה להינשא בהוצאות כספיות נכבדות. מדוע ישוחרר הצד החוזר בו מהבטחתו מעמידה בהוצאות אלה?

בניגוד להסכם ידידות גרידא, כרוכה הבטחת נישואין בהיבטים רכושיים, והיא מהווה הכנה לקשר משפטי מובהק, הוא קשר הנישואין. פגיעה בהיבט הרכושי של ההבטחה להינשא צריכה להיתקל בתגובה "רכושית" בדמות פיצויים על הנזק שנגרם.

שנית, דיני החוזים בישראל אינם נעצרים על סף הבית המשפחתי. בית המשפט אינו שולל תוקף משפטי מחוזים (אף חוזים משתמעים) המבוססים על אדנים רגשיים, ונוצרים בנסיבות אינטימיות בין-אישיות. כך, בית המשפט מכיר בחוזים הקובעים יחסי ממון בין צדדים; הוא מכיר בחוזה לשיתוף נכסים בין בני זוג ; חוזה לעריכת נישואים אזרחיים מחוץ לישראל ולחובת המזונות שחוזה זה עשוי להצמיח.

הכרה בתוקפם של חוזים מסוג זה, לרבות הסכם להינשא, מבטיחה הגנה משפטית נאותה גם לנפגעים במעגל המשפחתי-האינטימי. גם הפרה של התחייבויות במרחב המשפחתי והזוגי גוררת עלויות ונזקים. אין הצדקה לחשוף מי מבני הזוג לנזקים הנובעים מהפרת ההתחייבות, מבלי שבית המשפט יבוא לעזרתם.

עם זאת בתמ"ש (חי') 16790-06 א' ב' נ' א' ר' (פורסם בנבו, 27.10.2015) נקבע כי התערבות ביהמ"ש מתרחשת רק מקום שהנסיבות מצביעות בבירור על קיומה של מחויבות ממשית לקשר זוגי קבוע החורגת מגדר ציפייה או הבעת רצון או כוונה לכך גרידא.

על הבטחת נישואין להיות מוכחת ומעוגנת בראיות, הן ממערכת היחסים הפנימית בין הצדדים והן בראיות חיצוניות. על התובע להוכיח כי ההבטחה חרגה מאמירה בין בני זוג והינה אמירה מחייבת, בעלת השלכות, אשר אחד הצדדים לכל הפחות הסתמך עליה, וגם כי נגרם לו נזק עקב הפרתה.

בית המשפט הישראלי קובע, איפוא, כי "ההבטחה לנישואין היא… בשיטתנו המשפטית חוזה מחייב" (השופטת ט´ שטרסברג-כהן בע"א 5587/93 נחמני נ´ נחמני, פ"ד מט(1) 485, 508). עקרונית, אין דבר בהסכמים להינשא, ככאלה, המונע החלתם של דיני החוזים על היחסים בין בני הזוג. עם זאת, החוזה נוצר אם הצדדים התכוונו ליצור ביניהם יחס משפטי מחייב. השאלה האם בני הזוג ראו עצמם כבולים מבחינה משפטית, או שמא ההתחייבות ביניהם היא אך במישור החברתי או המוסרי, היא שאלה שצריכה להיבחן על פי נסיבותיו של כל מקרה.

יש לבחון, בין היתר, את התנהגות הצדדים, טיב הקשר ותוכנן של ההבטחות (בע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני, פ"ד נח(6), 209). כמובן, הסתמכות מצד מקבל ההבטחה ושינוי מצבו לרעה עשויים להוות אינדיקציות בדבר כניסה לתחום החוזי. כן יש לזכור, כי החוזה להינשא הינו חוזה מיוחד במינו. כך, למשל, התרופה הטבעית להפרת חוזה היא האכיפה. תרופה זו אינה עומדת למקבל ההבטחה מקום שזו הופרה.

יהא על הצד הנפגע להסתפק בפיצויים בגין נזק ממוני ושאינו ממוני, כאשר בניגוד להפרת הסכמים מסחריים, במקרה של הפרת הבטחת נישואין הפיצוי צפוי להיות צנוע ואין הנפגע זוכה לפיצויים המעמידים אותו במצב שהוא היה אילו המפר קיים את החוזה, אלא פוסקים על הנזק הספציפי וכן על הנזק הכללי שנגרם לנפגע עקבות ההפרה [ת"א (טב') 23996-04-10 מיטל פחימת נ' גילי אביכזר (20.06.2012)].

הפרת הבטחת נישואין כעוולה נזיקית- בע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 29.10.2013) אשר ניתן לאחרונה בביהמ"ש העליון, הרחיב כב' הש' י' עמית בעוולת הניאוף ביחסים בין בני הזוג עצמם, וקבע כי אין להכיר בתביעה מעין זו, גם לא כלפי צד שלישי. ההתחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של "לא תנאף" היא במישור החברתי-מוסרי-דתי, אך אין לייבאה אל תוך המשפט.

לדבריו, הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג, ועוולת הרשלנות אינה "הנוסע השלישי" הנחבא בין הסדינים, בבחינת נטע זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות-רגשיות ביותר של בן אנוש.

לפיכך, נקבע כי ישנם טעמים חזקים שבמדיניות משפטית – שבבסיסם רתיעה של המשפט להיכנס אל תוך מערכות יחסים אינטימיות בין-אישיות ובין-זוגיות – השוללים הכרה בניאוף כעילה נזיקית הן בין בני הזוג בינם לבין עצמם והן בין מי מבני הזוג לבין צד שלישי. לצד האינטרס החשוב של שמירה על התא המשפחתי, יש לזכור כי אנו עוסקים בתחום המעוגן בחיי הרגש.

בגידה לחוד, ותוצאות ממוניות לחוד. בנוסף, קיימים גם שיקולי יעילות ותועלתנות בגינם אין להכיר בתביעות שכאלו, בהתחשב בכך שבגידה בחיי נישואין היא תופעה נפוצה, פתיחת פתח לתביעות בגין ניאוף ובגידה, עשויה להביא, בדרגה גבוהה של סבירות, להצפה של מערכת המשפט בתביעות ול"משפטיזציה" של חיי הנישואין.

[elementor-template id="4045"]

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

    מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
    התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

    לקבלת ייעוץ משפטי פרטני