החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה – המדריך המלא

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה שנכנס לתוקפו ב 17.7.16 חולל שינוי משמעותי בהליכים משפטיים בין בני זוג. מאז ומתמיד היו בני זוג שלא נזקו להליכים משפטיים והעדיפו לפתור את המחלוקות ביניהם בהליך של גישור אליו פנו מראש.

מולם נמצאים זוגות שלא עלה בידם לפנות מלכתחילה להליך גישור, והסיבות לכך רבות ומגוונות, ועיקרן נעוץ בחוסר בשלות רגשית להשלים עם הגירושין.

לזוגות אלו פונה החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה והתקנות שתוקנו מכוחו. ראוי לשים לב שהחוק אינו פותר את בעיית מירוץ הסמכויות ועשוי אף להחריף אותה, ולכן אם קיבלתם הזמנה בהליך ישוב סכסוך, התחלתם בלא ידיעתכם הליך משפטי בעל השלכות מרחיקות לכת.

רקע

החוק החדש חולל שינוי משמעותי בכל הנוגע להליכים המשפטיים המתנהלים בין צדדים לסכסוך משפחתי, כאשר המטרה שעומדת בבסיסו היא לנסות ליישב את הסכסוך בהסכמה מבלי להגיע לקיומה של התדיינות משפטית.

החוק מטיל חובה על צדדים המבקשים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ולהשתתף בפגישת מידע, היכרות ותיאום (להלן: 'פגישות מהו"ת') ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בה יוצע לצדדים לנסות ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, לרבות באמצעות גישור.

רק אם הניסיון ליישוב הסכסוך לא צלח, או שנותרו עניינים אשר לגביהם לא הושגה הסכמה, יהיה רשאי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תובענה תוך תקופה קצובה לכל ערכאה שיפוטית מוסמכת. אם לא עשה זאת בתוך תקופת הזמן שהוקצבה בחוק, יהיה רשאי גם הצד האחר להגיש את התובענה לכל ערכאה שיפוטית על פי בחירתו.

האם החוק חל עליכם ?

החוק חל על תובענה שבין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם,

הנדרשים להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, בכל אחד מהעניינים האלה:

1. ענייני נישואין וגירושין;
2. יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג;
3. מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד;
4. כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;
5. אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד.

כך גם בתובענות שעניינם בזיון בית המשפט, אכיפת הסכם, ובתובענות למתן הוראות בהליכי ביצוע על פי סעיף 7 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995 – מוטלת חובה על הצדדים להגיש תחילה בקשה לישוב סכסוך;

יודגש כי גם אם מתנהלים כבר הליכים בין הצדדים, ואחד מהם מעוניין להגיש תובענה חדשה באחד מהנושאים שנמנו לעיל, עדיין מוטלת עליו החובה להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך.

החוק אינו חל במקרים הבאים:

1. תובענה שבין בני זוג לשעבר או ידועים בציבור;
2. בקשה לאישור הסכם, ערעור ובקשת רשות ערעור;
3. תובענה בענייני ירושה;
4. תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991;
5. הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, ובהליכים שבהם המדינה היא צד לסכסוך המשפחתי לרבות בתביעות אבהות.
6. בשנה שקדמה להגשת התובענה הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים, ובלבד שחלפו התקופות המנויות בסעיף 3ה לחוק.

במקרים אלו לא יתקיים הליך החובה המוקדם של הבקשה ליישוב סכסוך. ואולם, העדר החובה אינו גורע מסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הדתיים, להפנות את הצדדים בהסכמה ליחידת הסיוע או לייעוץ או לגישור, כפי שהייתה עוד טרם כניסת החוק לתוקף.

בכמה פגישות מהו"ת עליכם להשתתף ? מהי תקופת עיכוב ההליכים ותוך כמה זמן תוכלו להגיש תובענה משפטית?

כאשר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מהו"ת. עם זאת, יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות בהתאם לשיקול דעתה המקצועי.

כל פגישות המהו"ת צריכות להתקיים בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, כאשר יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים. כלומר הפגישות יתקיימו תוך 60 ימים לכל היותר. (להלן: 'תקופת עיכוב ההליכים').

בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, יחידת הסיוע ממליצה לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, או טיפול משפחתי או זוגי, וכן במקרים מיוחדים רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך.

בתום עשרה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, כל אחד מהצדדים נדרש להודיע ליחידת הסיוע האם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך, וב-15 הימים שלאחר תום כל התקופות כאמור לעיל, ובכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, הצדדים לא רשאים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית.

שימו לב כי התקנות להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016 (להלן: 'התקנות'), מונות מקרים מסוימים אשר בהם הערכאה השיפוטית תהיה מוסמכת להאריך או לקצר את התקופה האמורה, כפי שיפורט בהמשך.

מה כוללות הפגישות ?

1. מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות;
2. מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי;
3. היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך;
4. קביעת הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקות ילדים וסדרי קשר או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה.

מהן ההשלכות של אי התייצבות בפגישות ?

הערכאה השיפוטית רשאית לבקשת צד שהתייצב לפגישות המהו"ת, להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב, להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, וכן למחוק את הבקשה או התובענה שהוגשה על ידי הצד שלא התייצב.

נציין כי במידה ונבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל סיבה מוצדקת כגון אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה, הערכאה השיפוטית רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים.

האם ניתן להיעזר בשירותיו של עורך דין ולקבל ייעוץ משפטי תוך כדי ההליך?

בקשה ליישוב סכסוך יכולה להיות מוגשת לערכאה שיפוטית בידי מבקש או בא כוחו.

הפגישה הראשונה מיועדת להיכרות עם הצדדים ולהערכת הסכסוך כדי לבחון דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ועל הצדדים להתייצב בה לבדם. בפגישה זו לא ייעשה ניסיון ליישוב הסכסוך המשפטי, למעט ניסיון להגיע להסכמה בעניין הסדרים זמניים, אך רק אם הצדדים מעוניינים בכך ולאחר שניתנה להם הזדמנות להתייעץ עם באי כוחם בעניין.

אם נקבעו פגישות נוספות בהמשך אשר נועדו לנסות לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך המשפטי ביניהם כולו או מקצתו, רשאים הצדדים לצרף לישיבות אלו את באי כוחם.

חשוב שתדעו כי יחידות הסיוע מחויבות לתת לצדדים הזדמנות להיוועץ בבאי כוחם, לפני שיקבלו על עצמם כל התחייבות משפטית לרבות בעניין הסדרים זמניים, המשך יישוב הסכסוך בהסכמה וניסוח הסכם.

אפשרות נוספת הקיימת לצדדים היא להסכים על רצונם לקיים "גירושין בשיתוף פעולה" – כלומר משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים יכול להיות מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך. ואולם, יש לקחת בחשבון שאם המשא ומתן ייכשל, אותם עורכי הדין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם.

השפעתו של החוק החדש על מירוץ הסמכויות

החוק אינו פותר את בעיית מירוץ הסמכויות שהינה הבעיה העיקרית בה נתקלים בני זוג בהליכי גירושין שכן הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך קונה סמכות ולמעשה יכול לבחור את הערכאה השיפוטית שבה תידון התובענה.

בסיום תקופת עיכוב ההליכים ויתר התקופות האמורות לעיל המצטרפות לכדי 85 ימים, וכן כל תקופה אחרת שהצדדים הסכימו לה בכתב, הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תוך 15 ימים תובענה משפטית לכל ערכאה שיפוטית מוסמכת.

בהתאם לסעיף 4 לחוק, אם חלפו 15 ימים ולא הוגשה התובענה על ידי אותו צד, או שהוגשה תובענה רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך המשפחתי, יהיה רשאי הצד האחר להגיש תובענה לכל ערכאה שיפוטית על פי בחירתו.

חשוב לדעת כי גם אם לא התקיימה פגישת מהו"ת, עקב דחייה או מכל סיבה שהיא, וחלפו התקופות האמורות (סך הכל 100 ימים), הצד השני רשאי להגיש תביעה מטעמו לכל ערכאה שיפוטית מוסמכת על פי בחירתו. שימו לב שלא לפספס את המועד להגיש את התובענה לערכאה המועדפת עליכם.

לאיזו ערכאה כדאי להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך ?

התשובה לשאלה זו משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות, לא ניתן לקבוע בקריטריונים קשיחים באיזו ערכאה כדאי יותר להגיש את הבקשה. לכן, מומלץ ביותר לקבל ייעוץ משפטי טרם פתיחת ההליך כדי להכיר את ההשלכות למקרה הספציפי שלכם. עם זאת, כדאי לדעת שבאופן עקרוני ניתן להגיש במקביל בקשה ליישוב סכסוך בבית משפט לענייני משפחה ובבית הדין הדתי (כמו תביעת גירושין ותביעת רכוש), ורק בשלב מאוחר יותר להחליט היכן רוצים לנהל את ההליך.

האם ניתן להגיש בקשה לסעדים זמניים ?

לא ניתן להגיש בקשה לסעדים זמניים מבלי שהוגשה בקשה לישוב סכסוך.

צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי בכל עת להגיש בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים [סעיף 3(ז) לחוק], ובכלל זה צו לעיכוב יציאה מן הארץ, צו עיקול, צו מניעה, צו להחזרת רכב, פתיחת חשבון בנק שנחסם, החזרת כרטיסי אשראי וכן הלאה. על בקשה לסעד זמני חלים סדרי הדין, ובכלל זה האפשרות למתן סעד זמני במעמד צד אחד אם סדרי הדין מאפשרים זאת.

מתן הצו לשמירת המצב הקיים עשוי לתת פתרון למצבים בעייתים שונים שנולדו עקב הסכסוך, כך להרגיע את העניינים בין הצדדים ולתרום לקידום ההליך ביחידת הסיוע.

סעד זמני יהיה בתוקף עד המועד שנקבע בהחלטה של הערכאה השיפוטית או עד לתום הדיון בתובענה העיקרית שהוגשה על ידי מי מהצדדים אחרי כישלון יישוב סכסוך.

בעניין בקשות לדמי מזונות או משמורת זמנית, דעו כי לא ניתן להגיש בקשות אלו כסעד זמני אלא אם מדובר בשמירה על המצב הקיים – כלומר היה תשלום קודם של דמי מזונות או שהקטין כבר היה מצוי במשמורתו של מי מההורים.

מהם סעדים דחופים ? מתי ניתן להגיש בקשה לקבל סעדים אלו ?

צד רשאי בכל עת להגיש לערכאה שיפוטית המוסמכת בקשה לסעד דחוף, גם מבלי שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך. בקשה לסעד דחוף יכולה להיות באחד מהעניינים הבאים (תקנה 12 לתקנות):

1. בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים;
2. בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה;
3. בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין;
4. תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, והכול ובלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין.

חשוב לדעת כי בקשה לסעד דחוף בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו אינה מהווה בקשה למשמורת זמנית. במידה ואין הסכמה בעניין זה יכולים הצדדים לבקש את קיצור תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16(4) לתקנות.

דעו כי במידה והתביעה העיקרית הוגשה לערכאה אחרת מהערכאה שאליה הוגשה הבקשה לדמי מזונות זמניים, ניתן להגיש בקשה חדשה למזונות זמניים.

בקשה לרישום או שינוי הרישום של קטין במסגרת חינוכית, אינה יכולה להיות מוגשת כבקשה לסעד זמני או דחוף, אלא במקרה זה ניתן לבקש את קיצור תקופת עיכוב ההליכים בהתאם לתקנה 16 לתקנות. זהו גם הדין לגבי בקשה לשינוי מקום מגוריו של קטין.

איזו ערכאה מוסמכת לדון בבקשה לסעד זמני או סעד דחוף ?

בהתאם לסעיף 14 לחוק, יש להגיש בקשה לסעד זמני או סעד דחוף לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין, ובלבד שצד המגיש כמה בקשות יגישן לאותה ערכאה אם היא מוסמכת לכך לפי דין.

למשל, אם אחד הצדדים הגיש בקשה למזונות זמניים לבית המשפט לענייני משפחה, רשאי הוא גם להגיש צו עיכוב יציאה מן הארץ בגין עגינות בבית הדין הרבני אשר לו הסמכות הייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין. ואולם, אם הוגשה קודם בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ לבית הדין הרבני, יש להגיש גם את הבקשה למזונות זמניים לבית הדין הרבני.

בהזדמנות זו נציין כי אין בדיון בסעד דחוף או זמני או במתן סעד כאמור כדי לקבוע בשאלת הסמכות לדון בתובענה.

בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים

תקנה 16 לתקנות מאפשרת להגיש בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים במקרים הבאים:

1. 1. לצורך הגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית;
   2. לצורך הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין;
   3. לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם חלפה יותר משנה מיום הגשת בקשה קודמת ליישוב סכסוך בין הצדדים, אך מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי, או שהתדיינות כאמור הסתיימה בסמוך לפני הגשת הבקשה החדשה
   4. בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;
   5. לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו"ת;
   6. לצורך הגשת תובענה של צד אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום, עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם;
   7. לצורך הגשת תובענה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7ג(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954;
   8. לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית משפט לענייני משפחה;
   9. לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל;
   10. במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;

לשון התקנה מלמדת כי הערכאה השיפוטית תטה לאשר את קיצור תקופת עיכוב ההליכים רק במקרים אשר בהם ההמתנה עלולה להסב נזק של ממש לצדדים.

ובכל זאת, יש לזכור כי ברקע קיימת זכות הגישה לערכאות שהיא זכות יסוד שקיומה הכרחי לשאר זכויות היסוד. לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 629 (1997):

"דעתי-שלי היא, כי זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות-יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר – וכך אומַר אני – כי נעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד. זכות הגישה לבית-המשפט הינה צינור החיים של בית-המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק".

תשומת לבכם כי מי שלא התייצב לפגישת מהו"ת לא יהיה רשאי להגיש בקשה לקיצור תקופת ההליכים, אלא באישור בית המשפט מטעמים מיוחדים שירשמו.

באילו עניינים רשאית הערכאה השיפוטית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים ?

בעניינים אלה רשאית הערכאה השיפוטית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים:

1. הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב;
2. נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה;
3. מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב בתוך זמן קצר.

זכויותיו של קטין וייצוגו

חוק בית המשפט לענייני משפחה מגן על זכויותיהם של קטינים בקבעו כי בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש;

גם התקנות מתייחסות לעניין זכויותיו של קטין וקובעות כי יחידת הסיוע רשאית בהסכמת שני הוריו של קטין להזמינו לדבר לפניה אם ראתה כי הדבר הוא לטובתו, וזאת בלי לגרוע מהצורך בהזמנת קטין המגיש בקשה עצמאית ליישוב סכסוך שלא באמצעות הורהו; על דברי קטין חלים הוראות החיסיון החלות על דברים הנאמרים על ידי קטין ביחידת הסיוע לפי כל דין.

יחידת הסיוע רשאית במקרים מיוחדים לפנות לערכאה השיפוטית בהמלצה על מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שישתתף בפגישות המהו"ת ובהליכים להמשך יישוב הסכסוך, במקרים שבהם בהעדר מינוי כאמור עלולה זכותו של קטין להיפגע פגיעה של ממש.

אם כבר מונה אפוטרופוס לדין לקטין בהליך קודם רשאית יחידת הסיוע להזמינו לפגישות וזאת בהתאם להוראות תקנה 5(ד).

היתרונות בהגשת בקשה לישוב סכסוך

1. בקשה לישוב סכסוך מוגשת על טופס ואינה כוללת טענות או עובדות בקשר לסכסוך או לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית – כלומר לא מכניסים שום טענה שעלולה לפגוע או להעצים את סכסוך פשוט מבקשים ליישב אותו…. מדובר בהליך קל ופשוט שעשוי להשפיע על חייכם באופן דרמטי.
2. אי אפשר להתעלם מהבקשה – אם הגשתם בקשה לישוב סכסוך, הצד שכנגד מחוייב להשתתף בארבע פגישות ביחידת הסיוע, שמטרתן לעזור לכם לפתור את הסכסוך. מי שלא מתייצב עלול להיות מחוייב בהוצאות משפט, כך שההתייצבות חובה.
3. במשך תקופה של 45 יום יש עיכוב הליכים – כלומר אף צד לא יכול להגיש תביעה לבית המשפט או לבית הדין. יחד עם זאת ניתן להגיש בקשות לסעדים לשמירת המצב הקיים (עיקולים, צווי עיכוב יציאה מן הארץ) וכן סעדים דחופים בענייני קטינים.
4. בתקופה זו תוכלו להיווכח אם יש סיכוי להגיע להסכם או שכדאי להערך להליך משפטי. יודגש – השאלה אם ניתן להגיע להסכם או לא היא פונקציה של בשלות רגשית, אם אחד הצדדים לא בשל לא תועיל יחידת הסיוע, אבל אם יש בשלות להסכם, בהחלט ניתן לנצל את הפלטפורמה הזאת ולהימנע מהליך משפטי.
5. מי שמגיש ראשון את הבקשה לישוב סכסוך, זכאי לקבוע לאיזו ערכאה יוגשו תביעות אם לא ניתן להגיע להסכם לאחר תקופת עיכוב ההליכים – דהיינו, להגשת בקשה פשוטה יש השלכות מרחיקות לכת בענין סמכות הדיון בהעדר הסכם.