Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אשה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

מהו מרוץ הסמכויות בהליכי גירושין? מקרה בוחן

ראשי Get Up > בית הדין הרבני > מהו מרוץ הסמכויות בהליכי גירושין? מקרה בוחן

המדריך המלא לבית הדין הרבני. כל מה שצריך לדעת על הליכי גירושין בבית הדין הרבני.

מהו מרוץ הסמכויות בהליכי גירושין? מקרה בוחן

ראשי Get Up > בית הדין הרבני > מהו מרוץ הסמכויות בהליכי גירושין? מקרה בוחן

אריה 51 (שם בדוי), הכיר את נאוה 54 (שם בדוי) בהיותו נער כבן 20. אריה השקיע את כל כוחו במערכת היחסים עם נאוה, בחורה בוגרת יחסית, בעלת דירה למגוריה, וקיווה בכל ליבו לשאת אותה לאשה, ולהקים בית ומשפחה, דבר שהיה חסר לו כל כך בילדותו.

אריה ונאווה נישאו בטקס צנוע, עברו להתגורר יחדיו בדירתה של נאווה, דירה צנועה יחסית, וחיו את חייהם בשלום יחסי. ברבות השנים נולדו לאריה ולנאווה 3 ילדים, אשר גדלו ועזבו את הבית.

במשך כל שנות נישואיהם עבד אריה קשה על מנת לפרנס את משפחתו, ואילו נאווה גידלה את ילדיהם וטיפחה את ביתם. אריה חסך פרוטה לפרוטה מעבודתו כפועל קשה יום, והשקיע את כל חסכונותיו בשיפוץ דירתם המשותפת.

עם הזמן חל ריחוק בין אריה לנאווה, הילדים שהיו תמיד הדבק שאיחד בניהם כבר לא התגוררו בבית, שפה משותפת לא נמצאה להם, והם חיו את חייהם איש איש לנפשו. אריה, אשר הבדידות שבתוך המערכת הזוגית גרמה לו לסבל רב, הכיר במהלך עבודתו את חנה (שם בדוי), מורה בת גילו, אשר גם ילדיה בגרו ועזבו את הבית ואשר מערכת יחסיה עם בעלה הייתה מעורערת אף היא.

בין חנה לאריה התפתח רומן סוער, שהיווה עבור שניהם בריחה לעולם קסום, מנותק מקשיי היומיום ומהזוגיות הקשה בה היה כל אחד מהם נתון.

אלא שהמציאות טפחה על פניהם, שאול בעלה של חנה עקב אחריהם, גילה את דבר הרומן והזדרז להגיש תביעת גירושין לבתי הדין הרבני. בתביעת הגירושין כרך שאול את עניין מזונותיה של חנה ואת עניין הרכוש המשותף, וביקש כי בית הדין הרבני יהיה זה שידון בכלל העניינים הקשורים ליחסי הצדדים. שאול פרט בתביעת הגירושים את דבר בגידתה של חנה, צירף תמונות והקלטות לכתב תביעת הגירושים וביקש כי חנה תוכרז כמורדת וכי זכותה למזונות אישה תישלל ממנה. את דבר גילוי הבגידה שמר שאול בסוד, ולחנה נודע למעשה דבר תביעת הגירושין רק כשקיבלה לידיה מכתב רשום ובו תביעת הגירושין שהגיש שאול לבית הדין הרבני.

מאחר ושאול הגיש את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני בטרם היה סיפק בידי חנה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, אשר היה דן בכל ענייני הצדדים בצורה שונה מזו בה דן בית הדין הרבני, קנה בית הדין הרבני את הסמכות לדון בכלל העניינים אותם מנה שאול בתביעתו, לרבות ענייני רכושם של הצדדים.

לאחר תהליך ארוך והתדיינויות רבות בבית הדין הרבני, הבינה חנה היטב כי מזונות אישה לא יפסקו לה,עקב היותה מורדת וכי רוב הרכוש שנצבר במהלך נישואיה לשאול יושאר בידיו, חנה הגיעה עימו להסכם גירושין סביר יחסית, והזדרזה לשים קץ לנישואיה.

יחסיהם של אריה ונאווה הלכו והתדרדרו, הם עברו לישון בחדרים נפרדים ופסקו לדבר זה עם זו לחלוטין. גירושיה של חנה מבעלה העבירו את יחסיהם של חנה ואריה שלב אחד קדימה, ואריה החליט לפתוח פרק חדש בחייו, לצידה של חנה ולהתגרש מנאווה אשתו.

ניסיונותיו של אריה להגיע עם נאווה להליך גישור ולהסדר כספי כלשהו עלו בתוהו, נאווה סירבה לכל הצעותיו והודיעה לאריה כי אם ברצונו להתגרש, עליו לוותר על כל תביעה כספית או רכושית כלשהיא ולהתגרש כשבגדיו לעורו בלבד.

אריה החליט לעזוב את הבית, נטל רק את בגדיו והחליט כי את המלחמה על חלקו ברכוש המשותף, ינהל לאחר מכן.

חנה, למודת ניסיון מהמשפט הארוך שניהל נגדה שאול בעלה בבית הדין הרבני, הציעה לאריה כי ישתמשו בתביעות שהגיש שאול בעלה בבית הדין הרבני, על מנת לתבוע את נאווה. חנה הסבירה לאריה כי מוטב שיזדרז ויגיש הוא ראשון תביעת גירושין כרוכה בבית הדין הרבני ובמסגרת תביעת הגירושין יבקש מבית הדין לדון גם בעניין דירתם של אריה ונאווה.

אריה נטל לידיו את תביעת הגירושין שנוסחה על ידי עורך דינו הממולח של שאול, ועל בסיסה הכין תביעת גירושין כנגד נאווה אשתו,אריה ביקש כי בית הדין הרבני ידון בעניין דירתם, והזדרז להגיש את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני.

כיום, ומזה כשנתיים מנהל אריה הליך גירושין ארוך ומייגע כנגד נאווה, בית הדין הרבני אינו מזדרז לחלק את הדירה, אשר הייתה בבעלותה של נאווה עוד טרם הנישואין, ואף נוטה להתעלם מההשקעות הרבות שביצע אריה בדירה במהלך 30 שנות נישואיהם.

המתח שגורם לו ההליך המשפטי השפיע על יחסיו עם חנה, אשר ביקשה ממנו כי יעזוב את דירתה, והוא אינו מוצא לו כיום מקום למגוריו, אחיו ואחיותיו מספקים לו פתרונות זמניים למדור, ילדיו ניתקו עימו את יחסיהם והוא ממתין בכיליון עיניים לסיום ההליך המשפטי בבית הדין הרבני, אלא שהסוף כלל עוד לא נראה.

סיפורו של אריה מעיד כאלף עדים על אי נכונותה של האמירה הרווחת בדבר יתרונותיו של בית הדין הרבני לגבר, לעומת יתרונותיו של בית המשפט לענייני משפחה לאישה.

במירוץ סמכויות בין בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה יש להשתמש בזהירות רבה. לא בכל מקרה כדאי דווקא לגבר "לרוץ" ולהגיש תביעותיו בבית הדין הרבני, ולעיתים דווקא לאישה כדאי לפנות לבית הדין הרבני. ההחלטה בדבר הגשת תביעות בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה היא הינה חלק מטקטיקה שלמה אותה יש לתכנן טרם פתיחת ההליכים המשפטיים, שכן ביצוע שגיאה דווקא בשלב קריטי זה עלול להשפיע לאחר מכן על כל התנהלות העניינים.

את ההחלטה בדבר הערכאה המשפטית העדיפה רצוי לקבל תוך קבלת יעוץ משפטי מקיף ומעמיק אצל עורך דין גירושין בדבר דרך ואופן הפסיקה הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.

לשם הדוגמא יצוין כי אילו פנה אריה לקבלת יעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה בענייני משפחה בטרם הגיש תביעותיו לבית הדין הרבני, היה עורך הדין מבהיר לו כי סיכוייו לקבלת חלק כלשהו בדירת מגורי הצדדים גבוהים לאין ערוך אילו יגיש את תביעותיו בבית המשפט לענייני משפחה, וזאת בשל המעמד המיוחד המיוחס לדירת מגורים ע"י בית המשפט העליון, אשר לפסיקותיו כפוף בית המשפט לענייני משפחה, לעומת בית הדין הרבני אשר כפוף בעניין זה לדין העברי.

פגישת ייעוץ

לא מתחילים הליך משפטי מבלי שבדקתם את זכויותיכם, הבנתם מה עומד לפניכם וקיבלתם תכנית פעולה מדויקת ומותאמת למצבכם.

לתיאום פגישת יעוץ פנו למשרדנו על ידי מילוי פרטים בטופס או בטלפון 03-6708888

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? לתאום פגישה 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני >