Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

חלוקת מניות בהליכי גירושים

מדריך גירושין מגזין גטup > חלוקת רכוש > חלוקת מניות בהליכי גירושים

בית המשפט לענייני משפחה, ע"י סגן הנשיא כבוד השופט נפתלי שילה, דחה תביעת אישה לקבלת מחצית ממניות החברה של בעלה, וזאת למרות שבעבר הציע הבעל לאשה לקבל מחצית מהמניות והאשה סירבה.

בענין זה, מדובר בצדדים שהתגרשו בשנת 2008 ובפסק דין קודם נקבע כי מועד הקרע הכלכלי בין הצדדים הוא בשנת 2002.

הבעל אכן הציע לאשה בעבר לקבל מחצית ממניות החברה, אולם היא סירבה. לאחר מכן, ובחלוף השנים, שני הצדדים התחרטו – הבעל סירב להעביר את מחצית ממניותיו וטען כי חלפו שנים רבות ממועד הקרע, שנים במהלכן הושבח שווי החברה, והתובעת לא זכאית להשבחה זו. האשה לעומת זאת, טענה כי הצעתו הקודמת הינה "הודאת בעל דין" ועל כן יש לחייבו להעביר לה מחצית ממניות החברה.

בית המשפט דחה את בקשתה וקבע כי הצדק עם הנתבע, שכן משחלפו שנים כה רבות מאז היום הקובע, אין הנתבע חייב להעביר לה את המניות עצמן, ששווין הושבח ללא כל תרומה מצידה של האשה.

בית המשפט נימק את החלטתו בשני טעמים עיקריים:

האחד, מקורו בפרשת חסל, שהגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, ובה נידונה דרישתה של אשה להמשיך לקבל את רווחי החברה שהופקו לאחר הפירוד, בטענה כי מקורם ברכוש המשותף. בית המשפט העליון דחה את התביעה וקבע כי  "ראוי שחזקת השיתוף לא תחול, בדרך כלל, על הפירות…אחד הטעמים לכך הוא שכאשר מוערך הערך הנוכחי (the present value) של הנכס העסקי העומד לחלוקה, מובא בדרך כלל בחשבון, בין יתר הרכיבים, גם צפי של סיכויי ההתפתחות והרווח שלו בעתיד…

לפיכך הייתי מציע שלא להוסיף לחלק שמקבל כל אחד מבני הזוג, לפי הערך הנוכחי, גם את הפירות שיצמחו בעתיד על העץ שהיה משותף, בין שהם "ענבים" ובין שהם "באושים".

בן הזוג הפורש יזכה אפוא בשווי של חלקו לפי הערך הנוכחי של הנכס בזמן חלוקת הרכוש של בני הזוג – "השווי המוקפא" ליום ההפרדה – אך לא יזכה בתשלום נוסף בעתיד…טעם נוסף שלא להוסיף ולזכות את בני הזוג בעתיד בחלקיהם בפירותיו של הנכס שהיה משותף הוא הרצון שלא לאלץ בני-זוג שנפרדו להמשיך ולקיים קשר ביניהם. הסדר ממוני הקושר את בני הזוג זה לזה אחרי פרידתם אינו רצוי, והוא מאריך שלא לצורך את התהליך המייסר של הפרידה".

הטעם השני מקורו בחוק יחסי ממון הקובע כי לעת גירושין מתגבשים כלל נכסי הזוג לידי שווי כולל ובמועד זה זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווי הנכסים. לאור המשטר הרכושי האובליגטורי הדחוי, כל אחד ממשיך להיות בעלים של קנייניו והזכות שהוענקה בחוק היא למחצית "שווים של כלל נכסי בני הזוג". אין זכות לקבלת מחצית נכס מסוים, בעין.

עוד ציין כבוד השופט שילה את פסק דינה של כבוד השופטת נילי מימון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים שדחתה אף היא תביעה לקבלת מחצית מניות חברה בקובעה : "ככלל ובהעדר נימוק משכנע, כמו מעורבות בני הזוג שניהם בעסק ורצון שניהם לנהלו, תוך קיום יחסים טובים ביניהם גם לאחר שנפרדה חבילת הנישואין… וכאשר אחד מבני הזוג מנהלה והשני לא מעורב, ייעשה פירוק השיתוף בין בני בזוג בזכויותיהם בחברה על דרך תשלום כספי מבן הזוג הפעיל החברה לזה שאינו פעיל בה".

בסופו של דבר נדחתה הבקשה ונקבע כי העובדה שבעבר רצה הנתבע כי התובעת תקבל את המניות בעין, לא מחייבת אותו כיום. משאז התובעת לא רצתה לקבלם בעין, היא לא יכולה כיום לדרוש דרישה זו. בניגוד לטענת  התובעת לא מדובר בהודאת בעל דין אלא בהצעה שהתובעת לא קיבלה.

לפיכך, נקבע בפסק הדין שהתובעת זכאית למחצית שווי המניות ביום הקובע בתוספת ריבית והצמדה מאז ועד מועד התשלום בפועל.

[elementor-template id="4045"]

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

    מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
    התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

    לקבלת ייעוץ משפטי פרטני