העלמת הכנסות בגירושין

בגירושין, כמו במלחמה, לעיתים קרובות כל האמצעים כשרים וכשמורידים את הכפפות, דבר ראשון מתחילים להחביא את הכסף…

עצמאי שגלגל עשרות אלפי שקלים בחודש מציג עצמו כאומלל עם תחילת הליך גירושין ובעל חובות רבים כשמגיע רגע החיוב במזונות כספים שהיו בחשבונות בנק נעלמים כלא היו מועברים ל"כיסוי חובות" כשצריך לחלק אותם עם האישה, ובני משפחה קרובים לו הופכים להיות "נושים" צמאי דם "ומקבלים" בשמחה כספים המגיעים לצד השני … וזה רק קצה הקרחון.

אין גבול לדמיון הפרוע ולכושר ההמצאה כאשר המטרה היא הברחת רכוש מפני חלוקתו עם מי שחי לצידך שנים רבות, והתחמקות מתשלום דמי מזונות ילדים כשקודם לכן הוצאת עליהם כספים רבים ללא הנד עפעף.

בתי המשפט לענייני משפחה מודעים לחלק גדול מהשיטות, אך לא מאפשרים בקלות לחשוף אותן. כך למשל בית המשפט העליון (ע"מ 3542/04) דן במקרה של אדם אשר הגיש תביעה להקטנת מזונות בטענה שהכנסתו נמוכה במיוחד. אימם של ילדיו טענה כי הכנסותיו של אותו אדם מועברות לחשבונות אימו ובת זוגו הנוכחית וביקשה מבית המשפט לענייני משפחה לתת צו המורה על חשיפת דפי החשבון של האם ובת הזוג.

בית המשפט העליון קבע כי מאחר שהאם ובת הזוג אינן צדדים למשפט יש לנהוג בזהירות יתרה בכל הנוגע לשמירה על פרטיותן. המידע הכלכלי הנוגע לאם ולבת הזוג הוא מידע פרטי. הצגתו במשפט הינה אפשרית בתנאי שהצגתו חיונית לצורך ניהול משפט אמת. עם זאת, קודם למתן החלטה דיונית הכרוכה בפגיעה בפרטיות, על בית המשפט לענייני משפחה להשתכנע ברלבנטיות ובחיוניות של המסמכים האמורים לצורך ניהול המשפט וביסוס התובענה.

יש לבחון את חיוניות הצגת המידע, תוך שימת לב לעובדה כי בעלות המידע אינן בעלות דין אלא צדדים זרים להתדיינות, אשר לגביהן חשיפת חומר פרטי מוגן היא נדירה. בנסיבות העניין, הבירור אם הפגיעה הצפויה בפרטיות הינה לתכלית ראויה, והאם היא מדתית, מצדיקה כי החומר המוגן של האם ובת הזוג לא יוגש לבית המשפט לענייני משפחה בטרם ייבחן האם הגשתו רלבנטית, הכרחית ומדתית ובטרם תישמע תגובתן שלהן באשר לשאלות אלה.

את התייחסותן לשאלות אלה ניתן לקבל בין בדרך של מתן תגובות בכתב ובין על דרך הזמנתן להעיד. באמצעות קבלת תגובתן או עדותן של האם ובת הזוג, יוכל בית המשפט לענייני משפחה להעריך האם צרכי עשיית משפט צדק מחייבים במקרה זה את גילויו של המידע הפרטי, או שמא ניתן להשיג את מטרות המשפט בדרכים חלופיות, בלא פגיעה בזכות יסוד מוגנת.

במסגרת איזון המשאבים הראוי, יש חשיבות מסוימת גם לעובדה שהדיון בבית המשפט לענייני משפחה, המוסמך לדון בהליך, נערך בדלתיים סגורות ולכן הפגיעה בפרטיות – אם ובמידה שהיא בלתי נמנעת, מוגבלת בהיקפה ואינה הופכת נחלת הכלל.

החלטה נוספת בעניין זה ניתנה ביום 26.9.05 ע"י בית המשפט לענייני משפחה. במסגרת תביעת מזונות דרשה התובעת כי יינתן צו המורה לבנק הפועלים להעביר לידיה את חשבונות הבנק של אחיו של הנתבע, בטענה כי הנתבע הפקיד כספים שנצברו מהכנסותיו בחנות הירקות בחשבונו של האח בהיותו סטודנט ובעל הכנסות נמוכות ומזדמנות. בית המשפט הורה כי האח ייחקר בבית המשפט לענייני משפחה ורק לאחר חקירתו יוחלט האם ליתן את הצו.

האח סיפר בחקירתו שהוא סטודנט שסיפק את כל צרכיו בעבודה קשה וסבל תמיד מחיסרון כיס. יחד עם זאת צבר לטענתו סכום נכבד של 300,000 ₪ בחשבונו, והסביר כי הסכום היה "מונח" בבית אימו והופקד לחשבונו בשיעורין. בית המשפט לענייני משפחה לא קיבל את גריסת האח וסבר כי יש חשד לקנוניה בין האח לבין הנתבע שביקש להעלים את הכנסותיו ולכן נתן צו לחשיפת מסמכי הבנק של האח.

סיכומו של דבר, הדרך לחשיפת האמת זרועה בקשיים רבים, אך לא בלתי אפשרית. מאידך, "שקרן טוב" לא בהכרח יתגלה, ועם כאלו מוטב להגיע להסכם ויפה שעה אחת קודם…