הטענות בדבר הברחת נכסים והכנסות בלתי מדווחות לרשויות המס ("כסף שחור") הן טענות שנשמעות לעיתים תכופות במסגרת הליכי גירושין, הן על מנת להוכיח גובה הכנסה לצורך קביעת שיעור המזונות והן לצורך הערכת שווי הרכוש העומד לחלוקה.
הליך גילוי והוכחת נכסים מוברחים והכנסה בלתי מדווחת הוא אחד המשימות הקשות ביותר בהליך המשפטי, ויש לבחון מראש את העלויות שבגילוי אל מול התועלת שבכך.
1. בדיקת רמת החיים – אחד הצעדים הראשונים בבחינת הכנסות בלתי מדווחות הוא בדיקת רמת החיים בה חי מי שטוען להכנסה נמוכה. יש לבחון את מיקום וגודל הדירה/הבית, סוג המכונית, רכישת מותגים וכויוצ"ב והתאמתם לגובה ההכנסות הנטען. אם אין התאמה בין רמת החיים בפועל לבין ההכנסה המוצהרת, יש לבחון את מצב ההתחייבויות של אותו אדם ולבחון האם רמת החיים הגבוהה ממומנת בהלוואות.
אם אין הלוואות שנלקחו לצורך מימון רמת החיים, יש לבחון הסברים אחרים לרמת החיים הגבוהה, ובין היתר, קבלת ירושה או תמיכה של בני משפחה. כשאין דבר כל הסבר לגובה רמת החיים, יש סיכוי סביר שהיא ממומנת מהכנסה לא מדווחת. ההשערה עצמה עשויה שלא לשכנע את בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, אך באמצעות חקירה נגדית מעמיקה, ניתן להגיע למסקנה המתאימה.
2. בדיקת גובה ההוצאות – הן בתא המשפחתי והן בעסק המבקש להציג רווחים נמוכים על מנת להגיע להערכת שווי נמוכה לעסק, יש לבחון את רכיב ההוצאות. לדוגמא – עסק המצביע על הפסדים אך ממשיך לשלם משכורות לעובדים כפי שעשה טרם "נפילת העסק", או אדם המוציא סכומי עתק בכרטיסי אשראי, נטל התחייבויות גבוהות (ואף עומד בהן) וכיוצ"ב, לעומת הכנסות מוצהרות נמוכות. כאשר גובה ההוצאות אינו תואם את ההכנסות הנטענות ניתן לייחס זאת לניסיון להבריח נכסים או להעלים הכנסה.
3. צווי גילוי מסמכים – במסגרת תביעת רכוש המוגשת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני ניתן לעתור לקבלת צווים לגילוי מסמכים מבנקים או מוסדות אחרים. בדרך כלל לא ניתנים צווים כלליים אלא יש לבקש צווים ספציפיים. על מנת לדעת אילו צווים יש לבקש יש לבדוק מסמכים או לגלות בדרכים אחרות מידע לגבי מיקום משוער של נכסים או כספים שלא הוצהרו על ידי הצד המסתיר.
4. בדיקת תזרים המזומנים – בעסקים קטנים מוכרת תופעה בה חשבוניות לכאורה לא משולמות, וחובות מוכרזים כחובות אבודים, בעוד בעל העסק הכניס את התשלום ישירות לכיסו. העסק הקטן מדווח על הפסדים, וערכו בעת בדיקת השווי יורד, אך בעלי העסק מתעשר מ"כסף שחור", שקשה להוכיח את מקורו. במקרים כאלו יש לבדוק את החובות הנטענים כחובות אבודים ולבחון את קיימת הסתברות שהחובות שולמו ישירות לבעל העסק ולא "עברו" בחשבון העסקי.
5. בדיקת תפעול העסק – מומחה שממונה לצורך הערכת שווי עסק נוהג לבקר בעסק על מנת להתרשם מדרך תפעולו, מהאפשרות להעלים הכנסות ורווחים, וכיוצ"ב. הערכת שווי העסק על סמך המסמכים המוגשים על ידי בעל העסק או רו"ח מטעמו עלולה להיות מוטעית במקרים בהם קיים חשש שהרווחים המוצגים נמוכים מהרווחים בפועל. התרשמות בלתי אמצעית מהעסק הינה חשובה לצורך קבלת תמונה מהימנה ושלמה בדבר הדרך בה העסק פועל ומכאן הסקת מסקנה לגבי רווחיותו.
קיראו כאן על ביצוע הערכת שויי חברה
