מתנה או הלוואה?

פסקי דין בעת גירושין בנושא הלוואות ומתנות

במקרים רבים עם גירושי הצדדים עולות טענות מפי הורי אחד הצדדים בדבר הלוואות שניתנו לזוג, ואותן יש להחזיר. השאלה אם אותם כספים שניתנו לבני הזוג ניתנו במתנה או כהלוואה עומדת לעיתים להכרעה שיפוטית.

כבוד השופט ש. שוחט בתמ"ש 029550/04 קבע כי במתנה בין "קרובים קרובים" – אב ובנו – קיימת חזקה שהנתינה היתה במתנה ועל הנותן חובת ההוכחה שבהלוואה מדובר.

עם זאת דומה שחזקה הפוכה זו נקבעה רק ביחס למקרים בהם בין ה´קרובים קרובים´ התקיימה מערכת יחסים כזו שיש בה כדי להצביע על היות הנתינה מתנה (ר´ ע"א 913829 אבינועם וואלס נ´ נחמה גת, פ"ד מח(1) 801; ע"א 34/88 רייס נ´ עזבון אברמן ז"ל מד (1) 278). רוצה לומר, על מנת שתקום "חזקת המתנה" נדרש, כי הצדדים יהיו "קרובים קרובים" וכי התקיימה ביניהם מערכת יחסים כזאת שיש בה כדי להעיד על היות הנתינה מתנה.

כבוד השופט ש. שוחט קבע כי לא מן הנמנע, כי מתנות הניתנות בשלב מסוים בחיי המשפחה בין "קרובים קרובים", כשהיחסים בתוך המשפחה תקינים, "הופכות" בדיעבד להלוואות לטענת הנותן, לאחר שכבר אינו מעוניין להיטיב עם המקבל, וזאת בעקבות סכסוך משפחתי שפרץ בינתיים ביניהם.

מכאן, שבחינת מערכת היחסים בין הנותן למקבל במועד הנתינה היא הקובעת. אם היחסים בין נותן המתנה למקבלה היו גרועים במועד נתינת המתנה יש בכך בכדי לשלול את "חזקת המתנה".

מדובר כמובן בחזקה הניתנת לסתירה, אך לצורך כך על התובעים המבקשים לסותרה להביא עדויות ברורות לכוונת הצדדים אשר יש בהן כדי להרים את הנטל לסתירת החזקה.

אין דרישה קונסטיטוטיבית למסמך בכתב למטרת הוכחת הלוואה (בין אם מדובר בקרובים ובין אם צדדים זרים) וזאת ניתנת להוכחה בכל אמצעי הראייה הקיימים (ראו לדוגמא: תמ"ש (כ"ס) 1970/03 בש"א 2998/03 טויזר נ´ טויזר, דינים משפחה ב´ 389). אך בכל זאת נדרשת ראייה חיצונית לכך שהכסף ניתן כהלוואה ולא כמתנה.

למידע נוסף על הסכמי ממון קראו כאן