חוק יחסי ממון חל על זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974
החוק מסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג, ומתייחס למספר עניינים :
(א) הסכם ממון
- הסכם ממון הינו הסכם המסדיר את יחסי הממון בין בני זוג, והוא חייב להיערך בכתב. גם שינוי של הסכם ממון חייב להיערך בכתב.
-
יש לאשר הסכם ממון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. זוגות שעורכים הסכם ממון לפני הנישואין יכולים לאשר את הסכם הממון בפני נוטריון או רושם הנישואין.
גם שינוי של הסכם ממון יש לאשר באותה דרך.
- כאשר הסכם ממון מקבל אישור, על הגוף שמאשר את הסכם הממון לבדוק שבני הזוג עשו את הסכם הממון או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את תוכן הסכם הממון משמעותו ואת תוצאותיו.
- כאשר בית הדין הרבני מאשר הסכם גירושין, מהווה אישור הסכם ממון בכל הנוגע לחלק הרכושי של הסכם הגירושין.
(ב) איזון משאבים
עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שאינם חלק ממסת הנכסים העומדים לאיזון:
(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
(2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות.
(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.
(ג) איך עורכים איזון משאבים ?
לצורך איזון המשאבים יש לרשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן-זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים.
אם שווים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה-כסף.
(ד) מה קורה כשאין הסכמה ?
כשאין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים.
(ה) במה מתחשב בתי המשפט ?
בהתאם לחוק יחסי ממון על בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני הנותן החלטה באיזון משאבים להתחשב בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג, ובאופן שימנע ככל האפשר –
(1) גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג;
(2) הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר;
(3) פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג.
(ו) מה קורה כשאחד מבני הזוג מבריח נכסים ?
חוק יחסי ממון קובע כי נכס שבן-זוג הוציא או התחייב להוציא מרשותו מתוך כוונה להבריח רכוש ולמנוע מבן זוגו לערוך איזון משאבים הוגן, ונכס שנתן או התחייב לתת במתנה – למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין – רשאי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לראותו, לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדיין של אותו בן-זוג.
(ז) מקרים מיוחדים
במקרים מיוחדים רשאי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני הדן באיזון המשאבים לקבוע כך :
(1) לקבוע נכסים נוספים מעבר לקבוע בחוק ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;
(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה בחלקים שווים, אלא לפי יחס אחר שייקבע.
(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים בשעת פקיעת הנישואין, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;
(4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג בזמן פקיעת הנישואין אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע.
(ח) מה ניתן לעשות לפני פקיעת הנישואין?
אמנם חוק יחסי ממון קובע שאיזון משאבים ניתן לערוך רק לאחר פקיעת הנישואין, אך גם במהלך הנישואין ניתן להגיש תביעה לשמירת זכויות ברכוש, ובמסגרת תביעה לשמירת זכויות ברכוש ניתן לתבוע בין היתר את העניינים הבאים :
(1) לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה;
(2) לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג;
(3) לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג.
(ט) מה הקשר בין חלוקת הרכוש לכתובה ?
לפי סעיף 17 לחוק יחסי ממון , אין בהוראות חוק יחסי ממון ובחלוקת הרכוש בין בעל לאישה כדי לפגוע בזכויות האישה לפי כתובתה.
חשוב לדעת עוד פרטים על הסכם ממון. לקריאה לחץ כאן
