חלוקת רכוש בחלקים לא שווים מטעמי צדק

שיקולי בית המשפט לחלוקת רכוש באופן לא שיוויוני

הכלל והחריג

סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון קובע בהוראותיו את הכלל לאיזון משאבים בין בני זוג, לפיו עם התרת הנישואין, או בפקיעתם, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים מסוימים המפורטים בסעיף זה.

המחוקק קבע חריג לכלל זה, אשר מצוי בהוראות סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המקנה לביהמ"ש סמכות לסטות מהכלל הקבוע בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ולקבוע שאיזון שווי הנכסים כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה.

סטייה מהכלל של חלוקה שוויונית תיעשה במקרים חריגים

ההלכה קובעת כי על ביהמ"ש לעשות סטייה מהכלל הקבוע בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, באופן זהיר ומושכל, במקרים בהם חוסר האיזון בולט באופן מיוחד, שכן לא בנקל ישלול זכויותיו הקנייניות של מי מבני הזוג ויעניקו לאחר.

כבוד הנשיאה השופטת בייניש עמדה על כך בבג"צ 4178/04 פלונית נ' בית הדין לערעורים (פורסם בנבו), בעניין הנסיבות המיוחדות המצדיקות את הסטייה מכלל האיזון השווה כי: "כדי להצדיק סטייה מכלל זה יש צורך בקיומן של נסיבות מיוחדות, ולשם כך לבחון את מכלול נסיבותיו של כל מקרה לגופו בהתחשב בכלל השיקולים הרלוונטיים".

בבע"מ 638/04 ח.ר. נ' ר.ר (פורסם בנבו) נקבע כי:
"מן הראוי שהשימוש בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, ייעשה במשורה ובמקרים חריגים ביותר. עצם יישומו של סעיף זה, פוגע בוודאות המשפטית ובציפיות הצדדים. כמו כן, יש בו גם משום פגיעה בזכות הקניין של בן הזוג שמחצית הרכוש הינה שלו (זכות, שכיום היא חוקתית, מכוח סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי "אין פוגעים בקניינו של אדם"), ובית המשפט מכוח סעיף 8(2) הנ"ל, רוצה לקחת חלק מרכוש זה ולהעבירו לבן הזוג האחר".

עיון בפסקי הדין מעלה כי הביטויים להחלת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון הינם "חריגים", "יוצאים מן הכלל", "חוסר איזון בולט", "במשורה", "בנסיבות מיוחדות", דהיינו, יש לעשות שימוש בסעיף זה באופן זהיר ביותר ע"מ שלא ליצור מדרון חלקלק.

כללי הפסיקה לשימוש בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג בדבר חלוקה שלא במחצה על מחצה

המחוקק לא קבע קריטריונים באשר ליישומו של סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. בתמ"ש (קריות) 18044-02-09 ע.י נ' פ.י (פורסם בנבו), פירט כבוד השופט ניצן סילמן את הנסיבות המיוחדות המתוארות בפסיקה להחלת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, שהנן משלושה סוגים עקרוניים:

א. נסיבות הקשורות ביכולות הכלכליות של כל אחד מהצדדים לאחר גירושיהם (יכולת הכנסה, נכסי קריירה וכיו"ב); אלה הן נסיבות "קלאסיות" העונות על הגדרת כבוד בית המשפט המחוזי של "חוסר איזון בולט באופן מיוחד", מבחינה כלכלית.

ב. נסיבות מיוחדות הקשורות בצבירות הנכסים על שם מי מבני הזוג– מקרה בו לאחד מהצדדים נכסים "חיצוניים" רבים (מירושה או ממתנות), מקרה בו אחד הצדדים בחר להכניס את זכויותיו החיצוניות לתוך הקופה המשותפת בעוד השני מסרב לעשות כן, וכיוצ"ב.

ג. נסיבות הקשורות בהתנהגות מי מהצדדים– מקרים בהם התנהגות הצדדים מביאה לכך שתחושת הצדק מתקוממת כנגד יישום פשטני של הוראות חוק יחסי ממון.

שיקולי צדק והגינות

סקירת הפסיקה המשפטית מעלה כי הפעלת שיקול הדעת באותם מקרים בהם נעשתה חלוקה בלתי שוויונית, הייתה במקרים של אלימות או במקרים של הברחת רכוש מוכחת במהלך הנישואין או במקרים בהם חלוקה שוויונית על פי הכלל הנקוט בחוק, יכול היה להביא לתוצאה בלתי צודקת.

בכל המקרים ההגינות מחייבת את ביהמ"ש להחיל את סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בכדי לעשות צדק מהותי בעניינם האינדיבידואלי של הצדדים.
כבוד השופט יחזקאל אליהו עמד על כך בתמ"ש 4667-04-11 ר.ג נ' ח.ג (לא פורסם) כי מטרתו של סעיף 8 לחוק יחסי ממון להקנות לביהמ"ש-
"שיקול דעת מתוך גמישות והתחשבות בשיקולים של צדק והוגנות" (ראו ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3) 529, 614).

כבוד השופט בן ציון גרינברגר גרס בתמ"ש 20964/08 פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו)-

"ניתן להסיק כי על ביהמ"ש לשאוף לעשיית צדק כלכלי בחלוקת משאבי הזוג, וכי בתיקון לחוק העניק המחוקק לבית המשפט הסמכות האקוויטבילית לסטות מחלוקה שווה כשנסיבות המקרה מחייבות את המסקנה כי לא יהיה זה צודק מבחינה כלכלית לבצע את איזון המשאבים שווה בשווה".

כך למשל, מצבם העתידי של כל אחד מבני הזוג, לאחר הפירוד, מחייבת הערכה האם יש לקיים איזון משאבים באופן שווה או שמא יש לעשות צדק ולחלק את המשאבים באופן שיקנה לכל אחד מהצדדים סיכוי שווה בעתיד.

כבוד השופט שוחט קבע בתמ"ש (ת"א) 70030/98 א.ט' נ' ל.ט', (פורסם נבו) כך:
"כל עוד החלוקה היא שווה בשווה יש בה משום תגמול על מאמצי העבר. שאלה היא אם לא מן הראוי להסתכל על העתיד ולחלק את הנכסים באופן שיספק לכל אחד מבני-הזוג סיכוי שווה בעתיד בבחינת "שוויון הזדמנויות"…… שיטה משפטית המחלקת את הרכוש שווה בשווה מבלי שתיתן את המשקל הנכון למצבו של בן הזוג, לרבות נחיתותו האישית, כולל נטלים אישיים המוטלים על כתפיו לאחר הפירוד אינה מביאה לשוויון בתוצאות.

הפתרון לשאלה זו יכול לבוא בשינוי הקונספציה. לא עוד חלוקה שווה בשווה אלא חלוקה שוויונית של נכסי העתודה הכלכלית של בני הזוג במטרה להקנות לכל אחד מהם סיכוי שווה בעתיד. השוויון יעשה לא בחלוקה שווה של הנכסים אלא חלוקת הנכסים תעשה באופן שיקנה שוויון הזדמנויות לכל אחד מבני הזוג לבנות את עתידו. "

בפסק דין תמ"ש (ת"א) 74231/99 ר.ב.א נ' א.ב.א (פורסם בנבו) הוסיף כבוד השופט שוחט וקבע כי:
"הוראת ס' 8(ב) לחוק מאפשרת לביהמ"ש בנסיבות מתאימות, כשהצדק מחייב זאת, להסתכל אל העתיד ולהעדיף שוויוניות בחלוקה על פני חלוקה שווה".

תמ"ש 6447-04-11 ר.ג נ' ח.ג (לא פורסם) עמד כבוד השופט יחזקאל אליהו על ההבדל בין חלוקה שוויונית לבין שוויון מהותי וקבע כי לעיתים שוויון מהותי מושג ע"י חלוקה לא שוויונית-
"אלא שיש ושוויון מהותי מושג רק באמצעות חלוקה בלתי שוויונית והכל עפ"י נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, כאשר השיקולים הם כלכליים, אך גם שיקולי צדק והוגנות נכנסים למשוואה"

בעניין זה גרס כבוד השופט אליהו כי ישנם מקרים בהם איזון זכויות בין הצדדים עלול להוביל לעיוות דין של ממש ולפערים בלתי נסבלים בהכנסותיהם של הצדדים.

בעמ"ש 1279/07 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו), הפך כבוד השופט ישעיהו שנלר את החלטת ביהמ"ש קמא והורה את איזון חלק ממשאבי בני הזו בחלוקה של 60% לאשה ו-40% לבעל בשל עקרון תום הלב:
"אם תישאר על מכונה תוצאת פסק-דינו של בית-משפט קמא, הרי אם נתעלם מטענות הצדדים ונפנה לקביעותיו של בית-משפט קמא, מדובר בבני-זוג שנישאו בשנת 1987 וכשהקרע נקבע לשנת 1998. משך כל אותה תקופה המערערת היא זאת שדאגה לגידול הילד ולצורכי המשפחה, לרבות אפשרות לעסקו של המשיב באולמי…

אמנם גם המערערת למדה ועבדה, אולם תוצאות פסק-הדין משמעותה, כי המערערת תיוותר עם אותה הכשרה ועבודה, בעוד שהמשיב ייוותר בסופו של יום, כעובד בעבודה קבועה ובטוחה, עבודה שהכנסות רבות בצִדה וכאילו חלפו להן עשר השנים של החיים המשותפים ללא כל משמעות כלכלית למערערת. …גם עיקרון תום הלב, מחייב כי התוצאה לא תיוותר על מכונה".

גם בתמ"ש 36442/08 א.י נ' פ.י ואח' (לא פורסם) מצאה כבוד השופטת ורדה בן שחר כי הוכחו נסיבות מיוחדות להחלטת החריג ולחלוקה לא שוויונית, וזאת לאור התנהלותו של הנתבע אשר הבריח רכושו וניצל את אמונה המוחלט של האשה בו והסתיר מידע וכן לאור הפערים בפוטנציאל השתכרותם של הצדדים במקרה זה.

למידע נוסף על הסכם גירושין

למידע נוסף על הסכם ממון