Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אשה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

גירושין אזרחיים בישראל

ראשי Get Up > בית המשפט לענייני משפחה > גירושין אזרחיים בישראל

המדריך המלא לבית המשפט לענייני משפחה. כל מה שצריך לדעת על הליכי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה.

גירושין אזרחיים בישראל

ראשי Get Up > בית המשפט לענייני משפחה > גירושין אזרחיים בישראל

כיצד מתגרשים בני זוג השייכים לדתות שונות ונישאו בנישואין אזרחיים?

בני זוג שאינם שייכים לאותה עדה דתית (יהודיה ונוצרי, יהודי ונוצרייה, נוצרייה ומוסלמי, יהודיה ומוסלמי וכו´), שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל, נזקקו כדי להתגרש, לפנות לנשיא בית המשפט העליון שיקבע באיזו ערכאה יותרו הנישואין. ההליך היה ארוך ומסורבל יחסית.

בחודש אוגוסט 2005 פורסם חוק המשנה את פני הדברים. לא עוד פניה לנשיא בית המשפט העליון לשם קביעת ערכאה, כי אם מתן סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לבצע את התרת הנישואין – גירושין .

החוק קובע את סמכות בית המשפט לענייני משפחה כאשר :

(1) מקום מושבו של המשיב בישראל.

(2) שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים.

(3) מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת הבקשה להתרת הנישואין.

(4) מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל.

(5) המבקש הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל.

(6) המבקש הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין.

(7) המבקש הוא אזרח ישראלי ונמצא בישראל במועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין, ובלבד שבאותו מועד, במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין. (ב) לעניין סעיף זה, "מקום מושב", של אדם – המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל.

 

במקרים בהם אחד מבני הזוג יהודי, מוסלמי, דרוזי או נוצרי (בן לעדה נוצרית המקיימת בית דין בישראל), או כששני בני הזוג שייכים לעדות דתיות שונות ומוכרות, יפנה נשיא בית המשפט לענייני משפחה בכתב לראש בית הדין הנוגע בדבר כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן. על ראש בית הדין הדתי למסור עמדתו לבית המשפט ולבני הזוג תוך 33 חודשים.

קבע ראש בית הדין כי יש צורך בגירושין יעביר בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה להתרת הנישואין לבית הדין הדתי, כדי שיקבע את המועד לדיון ולהחלטה בדבר הגירושין, ואולם אין בהעברת הבקשה כדי להקנות לבית הדין סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין; לבית הדין יהיו הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לצורך הגירושין.

קבע ראש בית הדין כי אין צורך בגירושין או שלא נמסרה קביעה בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה והמועד למסירתה לא הוארך, או שחלפה התקופה שניתנה כארכה – ידון בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת הנישואין.

על פי איזה דין פוסק בית המשפט לענייני משפחה את הגירושין ?

בית המשפט לענייני משפחה דן לפי סדר העדיפות הבא :

(1) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג;

(2) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;

(3) הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג;

(4) הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין – ובלבד שבית המשפט לא ידון לפי דין כאמור אם חלים על פיו דינים שונים על שני בני הזוג או אם לא ניתן לפיו לערוך גירושין .

אם אין דין פנימי לפי אחת האפשרויות המפורטות לעיל, רשאי בית משפט לענייני משפחה לדון לפי הדין הפנימי של מקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לבית המשפט לענייני משפחה צודק בנסיבות העניין.

בני זוג המגישים בקשה מוסכמת להתרת נישואיהם אינם צריכם להוכיח את הדין החל עליהם, והסכמתם מספיקה על מנת להוות עילה לגירושין.

פגישת ייעוץ

לא מתחילים הליך משפטי מבלי שבדקתם את זכויותיכם, הבנתם מה עומד לפניכם וקיבלתם תכנית פעולה מדויקת ומותאמת למצבכם.

לתיאום פגישת יעוץ פנו למשרדנו על ידי מילוי פרטים בטופס או בטלפון 03-6708888

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? לתאום פגישה 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני >