בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בשאלה האם אשה המחזיקה 50% מחברה אותה מנהל בעלה יכולה לטעון טענת קיפוח.
נקבע כי הפסיקה הכירה בזכותו של בעל מניות לתבוע בגין קיפוח המיעוט, גם כאשר זה מחזיק ב-50% ממניות החברה, זאת בתנאי שיתרת המניות מוחזקת בידיו של בעל מניות בודד, המחזיק בעצמו ב-50% ממניות החברה.
הסיבה לכך היא כפולה: ראשית, כל עוד מתחלקות המניות בין שני בעלי מניות המחזיקים ב-50% מן המניות כל אחד, הרי שאף אחד מהם אינו יכול להשליט את רצונו על האחר. כתוצאה מכך, נהנה כל בעל מניות המחזיק ב-50% מן המניות משליטה פאסיבית על ענייניו של האחר.
שנית וחשוב יותר, במהלך השנים, לאור מגוון הסעדים שניתן לקבל כנגד קיפוח המיעוט, הפך סעיף 191 לחוק החברות למקור הדין המרכזי להסדרת סכסוכים בין בעלי המניות המביאים, או המאיימים להביא, לקיפאון בניהול החברה. לאור נוחות השימוש בסעיף גמיש זה, ובהיעדר הסדר אחר לפתרון סכסוכים בין בעלי מניות השווים בכוחם, הורחבה פרשנותו של המושג "מיעוט" לכלול גם בעלי מניות המחזיקים ב-50% ממניות החברה.
סעיף 191 לחוק החברות מעניק לבית המשפט כוח להתערב באורח חסר תקדים בניהול עניני החברה, בנותנו לו סמכות ליתן כל צו שיראה בעיניו בדבר ניהול עסקי החברה או בדבר רכישת מניותיו של התובע על ידי אחרים או על ידי החברה.
נכונותו של בית המשפט להירתם לעזרת המיעוט גדולה יותר, כאשר מדובר בחברות פרטיות, שכן, בחברות אלו קיים פתח גדול יותר לשרירות כוחו של הרוב וניצול המיעוט.
מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת