Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

משמורת משותפת

משמורת משותפת

הרוח המנשבת בבית המשפט היום היא רוח המשמורת המשותפת. על פי הפסיקה, המשמורת המשותפת מגשימה הלכה למעשה את זכות היסוד של הקטינים לחוות כל אחד מהוריהם כהורה משמורן ולגדול עמם (תמ"ש (אי') 1701/05 ג.ה. נ' ג.ד. 12/02/2008). הדברים מוצאים משנה תוקף ומשקל שעה שמדובר באב שמילא חלק מרכזי ביותר בטיפול בקטינים מאז לידתם.

יפים לענייננו דברי כב' השופט סילמן: "הדור הנוכחי של האבות אינו חרד מהכנת אוכל לילדים, אפילו רכים, רחיצתם, טיול עימהם, יחד עם האם ובלעדיה. חלוקת התפקידים המסורתית, בחלוף השנים, הלכה ונשתנתה ; אבות החלו נוטלים חלק מהותי יותר ויותר בגידול הילדים ובחייהם; אם עד לפני דור או שנים, לא הכירו אבות צורת חיתול, חלק ניכר מאבות דור זה לוקח תפקיד בכל היבט בחיי ילדיהם, ובכל צורך מצורכיהם. לאבות אלו, חל דין רצוי של חלוקת זמן הורי, בצורה שוויונית או קרובה לכך"(תמ"ש (קריות) 17120/07).

התנאים המרכזיים לכינון הסדר משמורת משותפת

הפסיקה התוותה את התנאים המרכזיים למשמורת משותפת (אשר אינם מהווים רשימה סגורה):

א. מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים ;
ב. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם;
ג. רצון הילד;
ד. מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים ;
ה. קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים;
ו. מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.

כשישנה מסוגלות הורית טובה של שני ההורים, קשר מיטיב עם הילדים, מגורים סמוכים לאחר הפרידה ומעורבות רבה בחיי הקטינים, קמה ועולה שאלת מידת שיתוף הפעולה והתקשורת בין ההורים כתנאי להצלחת מודל של משמורת משותפת.

המגמה כיום בפסיקה הינה כי כאשר מתקיימים התנאים למשמורת משותפת, אין ליתן במה לטענת "חוסר התקשורת", טענה שמועלית על ידי הצד המבקש לחבל בפתרון של הסדר משמורת משותפת ביודעו, כי זהו תנאי הכרחי לקיומו הפעיל.

הואיל ויודע היום כל בעל דין, כי תקשורת, שיתוף פעולה פורה, שוטף ואיכותי עם ההורה אחר הינם בבחינת תנאים חיוניים לפסיקת משמורת משותפת והואיל ומדובר בעניין שניתן לסכלו חד צדדית, הרי יוכל בעל הדין המבקש לזכות במשמורת בלעדית להסלים הקונפליקט או להימנע מיצירת תקשורת בתקופת הסכסוך המשפטי ובכך לגרום לגורמים המקצועיים ולבית המשפט לסבור שלא ניתן בנסיבות להורות על משמורת משותפת בשל רמת הקונפליקט הגבוהה. ובלשונו הציורית של כב' השופט סילמן : "היעלה על הדעת כי צד אשר אינו חפץ במשמורת משותפת, יחבל בעצמו בתקשורת, יחטא בפגיעה בטובת הקטינים, ואף יזכה לפרס??"

גירושין, בוודאי כאלה הכרוכים במאבקים משפטיים אינם תהליך קל ופשוט למי מההורים. מדובר בהליך ייצרי, רווי רגשות ואמוציות שמאליו מקשה על כל אחד מההורים לנהוג כלפי רעהו כתמול שלשום. במצב דברים זה, יש וניתן להסתפק לשיטתי ברמת "תקשורת פונקציונלית". רמת התקשורת צריכה להלום את טיב הסדר המשמורת וחלוקת הזמן ההורי עם הילדים. המומחים ובית המשפט צריכים לבחון מהי האינפורמציה שצריכה לעבור בין ההורים בתקופת המעברים הפרטניים נשוא כל מקרה ומקרה וכן את התנהגות ההורית בעת לקיחת והחזרת הילדים לבית ההורה האחר. באופן גס ניתן לחלק את שיתוף הפעולה ההורי והתקשורת ביניהם לשני רכיבים מרכזיים:

א. רכיב פעיל (אקטיבי) של שיתוף פעולה, החלפת מסרים, גילוי גמישות בכל הנוגע לטיפול בקטינים, שינוי חלוקת זמן הורי במידת הצורך, יידוע הדדי אודות הקטינים וכיו"ב.

ב. רכיב סביל (פאסיבי) של הימנעות מיצירת מתחים, הימנעות מחשיפת הקטינים לקונפליקט הזוגי, הימנעות מניהול ויכוחים בין ההורים בנוכחות הקטינים והימנעות מהבאת שדה הקוצים הזוגי לגן השושנים ההורי.

כאשר הרכיב הסביל קיים, מקום שהתקשורת המילולית הורבלית קשה לצדדים, בייחוד כאשר הסכסוך עודנו טרי ובלתי פתור, את שיחות הטלפון והמפגשים ניתן להחליף במסר.ם, הודעות דואר אלקטרוני. וכו'. אין בכך כדי לומר, כי ההורות המשותפת תתנהל באופן וירטואלי. יש בכך כדי להציע האפשרות, כי ההורים יממשו שניהם הורותם כלפי ילדיהם ועם הזמן, לטובת הילדים, וככל שהסכסוך ייפתר ופצעי המשבר יחלימו, גם אפיקי התקשורת ישתפרו, כאשר לשם כך יסייע בית המשפט בכך שימנה מתאם הורות משותפת. ברור כי אם ההורים היו מגיעים להסדר משמורת משותפת בכוחות עצמם, לא היו נדרשים מומחים, פסיכולוגיים, עובדים סוציאליים ובתי משפט להידרש לעניין זה.

מטעם זה ברור, שכאשר מדובר במקרה שכבר הגיע לכותלי בית משפט וכל צד אוחז "בקרנות המשמורת" מטעמיו שלו, יש צורך בהבחנה (דקה לעיתים), בין התנהלות הצדדים בעת הקונפליקט ולפניו ובמניעים לכך. כן יש צורך באבחון היכולות לקיים תקשורת ושיתוף פעולה תוך אימוץ הצעות בית המשפט ומומחים בדרך שתקל על כל הצדדים.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני