בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים רבים בכל הנוגע לתפקידו של האב בתא המשפחתי. תאים משפחתיים רבים זונחים מאחוריהם את הדגם המשפחתי לפיו האב הוא המפרנס הבלעדי או הכמעט בלעדי והאם אמונה על הטיפול בילדים. גם הופעתן של משפחות מהסוג החדש – זוגות חד מיניים, הורים המחליטים להביא לעולם ילדים בלא קשר זוגי ביניהם וכו' תורמת לחיזוק מעמדו של האב.
לפני מספר שנים אבות לא יכלו אפילו לחלום על קבלת משמורת משותפת על ילדיהם הקטינים, ואילו כיום מדובר כמעט בברירת מחדל.
אף אם נניח בצד את שאלת המשמורת, ככל שעסקינן בפעוטות ובתינוקות עולות דילמות לא פשוטות לגבי הסדרי השהייה שיוענקו לאב.
מהם הסדרי שהייה?
הסדרי השהייה המקובלים כיום הינם פעמיים בשבוע באמצע שבוע כולל לינה ובסופי שבוע לסירוגין. מה קורה כאשר עסקינן בתינוקות רכים בשנים?
ראוי לציין כי ככל שהדבר נוגע לתינוקות ישנם שיקולים שאינם קיימים במקרים אחרים. כך למשל באם האמא מניקה ישנו קושי לקבוע הסדרי שהיה העולים על זמן קצוב, אלא אם הצדדים מסכימים כי האם תהיה נוכחת במהלך הסדרי השהייה. יתר על כן, ככל שעסקינן באבות טריים עליהם לרכוש את המיומנויות הדרושות לטיפול בתינוק.
בקרב המומחים קיים קונצנזוס לעניין חשיבות הטמעת דמות האב בחיי התינוק כבר מתחילת חייו. מחקרים שבדקו את התפתחות הקשר בין קטינים לאבות לא משמורנים מצביעים על חשיבות הלינה בגיל הרך על התפתחותו של קשר משמעותי והפנמת דמות האב אצל הקטין. במאמרים עדכניים ישנה התייחסות לכך שקיים צורך באינטראקציה עם שני ההורים במגוון הקשרים – האכלה, משחק, החתלה, הרדמה וכו' על מנת להבטיח מערכת יחסים מבוססת ואיתנה.
הסדרי שהייה בין הורים לילדים בגיל צעיר
ההנחה הרווחת כיום היא כי לילד יש צורך בשני הוריו ולכן מכוח עקרון העל של טובת הילד יש לו זכות לקשר עם שניהם.
עם כל הקושי הכרוך בהתחלת הסדרי שהייה בגיל צעיר – הן לאם שצריכה "לשחרר" את הילד והן לאב שצריך לטפל בו בגפו, טמונים בכך יתרונות רבים לילד, ובסופו של דבר גם להורים עצמם. חשוב לציין כי עבור ילדים רכים בשנים העובדה שהוריהם אינם יחד הינה נתון: מבחינתם הם גדלים לתוך המציאות הזאת, על כן מקבלים אותה ביתר קלות מילדים אשר חווים את הליך פרידת הוריהם בגיל מאוחר יותר. לאור האמור, ישנו יתרון בלהתחיל את הסדרי השהייה הכוללים לינה בגיל צעיר.
בפועל אין חוק בעניין זה, ומעט פסיקה. אחד מפסקי הדין המוכרים בעניין זה, של כבוד השופט גרניט קבע כי הסדרי שהייה עם לינה יתחילו מגיל שנתיים שכן עד גיל זה הילד מתקשה לבטא עצמו. אלא שזו פסיקה ישנה וכיום לא קיימת אחידות לעניין קביעתם של הסדרי שהייה בגיל הרך וקיימים פערים משמעותיים בין מקרים שונים אף כאשר מדובר בנסיבות דומות לכאורה.
כך למשל בתיק אחד בו טיפל משרדנו החלו הסדרי שהייה באמצע שבוע בהיותה של הקטינה בת כשנתיים ,וזאת בהמלצת שירותי הרווחה, וכעבור מספר שבועות הורחבו אף בסופי השבוע, ואילו במקרה אחר בו דובר על זוג נשוי שנפרד בהיות בניהם התאומים בני כחצי שנה – החלו הסדרי השהייה כולל לינה בהיותם של התינוקות בני 10 חודשים.
קראו כאן על פסקי דין והחלטות בהן טיפלו עורכי דין גירושין ממשרד רות דיין
למידע נוסף וחשוב על הסדרי שהייה
אולי יעניין אתכם גם
