Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

חטיפת ילדים לחו"ל

מדריך גירושין מגזין גטup > משמורת > חטיפת ילדים לחו"ל

חטיפת ילדים לחו"ל

בעידן של ימינו, המכונה "הכפר הגלובלי", נפוצים המצבים בהם אזרחים של מדינות שונות מתאהבים ומחליטים להקים משפחה אשר תתגורר באחת משתי המדינות. בישראל למשל, לא אחת קורה שבמהלך הטיול לחו"ל בתום השירות הצבאי, אזרח או אזרחית ישראל פוגשים באזרח של מדינה זרה ומתאהבים. בהמשך האהבה עשויה להביא להקמת משפחה והולדת צאצאים משותפים, אך מה קורה אם האהבה מגיעה לקיצה?
לרוב, עם הגירושין יבקש בן הזוג אשר אינו חי במדינת המוצא שלו לחזור למדינתו, לחיק משפחתו וחבריו, ומטבע הדברים ירצה שילדיו ישובו עימו. באותה המידה, בן הזוג השני יבקש שהילדים המשותפים יוותרו במדינה בה התגוררו עד כה. כדי להתחיל ולהבין את עוצמות הקונפליקט הגבוהות שבין ההורים במקרים כאלו, ניתן לדמיין מה היה קורה אילו הגרוש או הגרושה שלנו היה מבקש לעבור להתגורר בעיר הרחוקה עשרות קילומטרים ממקום המגורים שהיה עד כה, שהרי הדבר מצריך היערכות מחודשת של כל הצדדים מבחינת נסיעות, חוגים ופעילויות שונות. עתה, כיצד היינו מרגישים אילו לא היה מדובר במרחק עשרות קילומטרים, אלא במרחק של מדינות ואוקיינוסים שלמים, וכל פעם שנרצה לראות את ילדינו האהוב יהא עלינו לקחת חופשה מהעבודה, לרכוש כרטיס טיסה ולטוס להיות עימו?
"אמנת האג", ובשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים משנת 1980, אשר אומצה לתוך החקיקה הישראלית בחוק ששמו חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991, נועדה לטפל במצבים בהם הורה אחד נוטל את הילדים המשותפים ללא הסכמתו של ההורה השני או ללא צו שיפוטי המתיר זאת, ולוקח אותם עימו למדינת מוצאו. ובקצרה, חטיפה. חשוב לדעת שגם אי-החזרה של קטינים מהווה חטיפה על פי האמנה, וכך לדוגמא, אם ההורה השני הסכים כי הקטינים יסעו למשך תקופה של שבועיים יחד עם ההורה האחר למדינת מוצאו לשם ביקור קרובים לדוגמא, אך בחלוף השבועיים ההורה האחר אינו משיב את הקטינים, גם כן מדובר בחטיפה.
וכיצד האמנה פועלת?
על פי האמנה, בכל מדינה מתקשרת קיימת רשות הנקראת "רשות מרכזית". בישראל זוהי המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה. במקרה בו ילד נחטף מישראל למדינה אחרת, בפני ההורה שבישראל עומדות שתי אפשרויות: האחת היא לפנות לרשות המרכזית בישראל אשר תפנה לרשות המרכזית במדינה אליה נחטף הילד לשם השבתו, והשנייה היא לשכור את שירותיו של עורך-דין במדינה אליה נחטף הילד. האמנה קובעת כי היה וטרם חלפה שנה ממועד חטיפתו של הילד הוא יוחזר לאלתר. ככל שכבר חלפה שנה ממועד החטיפה, ייבחן האם הילד השתלב בסביבה החדשה. למעשה, התכלית שביסוד האמנה היא החזרה של ילד אשר נחטף מהר ככל הניתן למדינה בה התגורר עד כה על מנת שבתי המשפט במדינה זו הם שיכריעו בשאלת משמורתו של הילד. הואיל ואמנת האג נחשבת לסעד של "כיבוי דלקות" החוק בישראל גם קובע זמנים קצרים במיוחד לשם הגשת תגובות ומתן החלטות במקרים אלו, כל זאת על מנת שניתן יהיה להשיב את הילדים מהר ככל הניתן למקום מגוריהם הקבוע. ההנחה הגלומה ביסוד האמנה וחובת השבתו של ילד אשר נחטף היא שחטיפתו של ילד הרחק ממקום מגוריו הטבעי אינה עולה בקנה אחד עם טובתו.
יחד עם זאת, באמנה מספר חריגים לחובת ההשבה אשר אף ביסודם מונחות הנחות באשר לטובתו של הילד. אחד החריגים הוא כי אין חובה להשיב ילד למקום מגוריו אם הוכח כי מי שמבקש את השבתו לא הפעיל בפועל את זכויות המשמורת שלו או הסכים או השלים עם החטיפה. דוגמא לאדם שלא הפעיל בפועל את זכויות המשמורת שלו הוא מי שהיה בנתק עם ילדיו, ועתה דורש את השבתם למדינתו. חריג נוסף או קיומו של חשש חמור שהחזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד את הילד בדרך אחרת במצב בלתי נסבל. בהקשר זה, מעניין לציין כי לגבי ישראל נטען במספר מקרים בפני בתי משפט של מדינות זרות כי לאור המצב הביטחוני אין להשיב את ילדים לגבולותיה. כמו כן, האמנה קובעת כי במקרה בו הילד מתנגד להחזרתו והוא הגיע לגיל ולרמת בגרות בהן מן הראוי לקחת בחשבון את השקפותיו, הרשויות במדינות אליה הוא נחטף רשאיות לסרב לצוות על השבתו.
כיום, המודעות לקיומן של חטיפות ילדים על ידי הוריהם וכן לקיומה אמנת האג הולכת וגוברת. לעיתים תכופות, זוגות ממדינות מוצא שונות מבקשים להתייעץ לגבי מקום המגורים של ילדיהם, הקיימים או העתידיים. דוגמא אחת היא של זוג שרצה לערוך "ניסיון" ולעבור להתגורר במדינה אחרת, אך בן הזוג הישראלי חשש שבמקרה כזה המדינה החדשה תחשב למקום מגוריהם של הילדים. זוג זה ערך הסכם מסודר אשר אף אושר בפני בית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו נקבע כי ישראל תהא מקום מגוריהם הקבוע של הילדים. בסופו של דבר התברר, כי להסכם היה ערך רב בשעת הצורך.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני