בפסק דין שניתן ופורסם ביום רביעי, 19.7.2017 קבע בית המשפט העליון כי במקרים בהם שכר ההורים דומה והם חולקים ביניהם משמורת פיזית שוויונית על ילדיהם – לא יועברו תשלומי מזונות מהאב לאם!
בפסק הדין שניתן בבע"ם 919/15 ו-בע"ם 1709/15 נקבע כי דיני המזונות החלים בהתאם לדין העברי מפלים אבות על בסיס מינם ומבוססים על הנחות יסוד שאינן עולות בקנה אחד עם ערכי החברה הישראלית;
"…הדין הקיים המחייב את האב לבדו בתשלום המזונות ההכרחיים של ילדיו בגילאי 6-15 הוא דין מפלה המבחין בין האיש לבין האישה מחמת מינם – לרעת הגבר…"
"…עיקרון השוויון הוא מהחשובים שבערכינו החוקתיים והוא המצפן לפרשנותם של דברי החקיקה כולם…"
מעבר לחשיבות החברתית שיש בערך השוויון, פסק הדין עסק בהרחבה בטובת הילד כפי שהיא באה לידי ביטוי בחלוקה שוויונית של האחריות עליו בין שני הוריו. כך למשל נכתב בהקשר לקביעת משמורת פיזית שוויונית שמחקרים רבים מוכיחים כי מעורבות שני ההורים הגרושים בחיי ילדיהם מיטיבה עם הילדים ומעבר לכך – ישנה חשיבות רבה להמשך קיומו של קשר פיזי בין הילדים וכל אחד מהוריהם.
בפסק הדין התייחס בית המשפט העליון גם לטיעונים המושמעים נגד תפיסת השוויון המוצגת בקשר למשמורת פיזית שוויונית:
1. נשים אינן שוות לגברים מבחינה כלכלית ועל כן אין ביכולתן לשאת בנטל המזונות כפי יכולתם של גברים
כיום הולך וגדל מספר האבות המעוניינים לקחת חלק משמעותי יותר בגידול ילדיהם בעוד יותר ויותר אמהות בוחרות שלא לוותר על קריירה לטובת "אמהות במשרה מלאה". עם זאת, בפסק הדין נכתב כי במרבית המקרים האם היא המטפלת העיקרית בילדים בעוד האב הוא המפרנס העיקרי. במקרים כאלה – כך נקבע – יש הצדקה עניינית להטיל נטל מזונות מוגבר על האב.
2. נשים עלולות להיחשף ללחץ בלתי הוגן מצד גברים בהליכי הגירושין ולכן להסכים למשמורת פיזית משותפת שמטרתה להפחית את חיוב המזונות של הגבר
החשש המתעורר מביטול מזונות במשמורת משותפת הוא שיהיו גברים שינצלו זאת ויתעקשו לקבל משמורת פיזית שוויונית על ילדיהם ממניעים כלכליים בלבד. במיוחד נכונים הדברים על רקע שליטה של הדין העברי על הליך הגירושין בישראל והגישה ההלכתית המחייבת גבר להסכים מרצונו לתת גט לאשה. למעשה הלכה זו מאפשרת לגבר החפץ בכך לנהל הליך גירושין ממושך נגד אשתו במטרה להתיש אותה ולהביאה להסכים לתנאים הרצויים לו גם אם אלה אינם מטיבים עמה.
הדרך להתמודד עם חשש זה היא באמצעות בדיקה קפדנית של טובת הילד בשלב פסיקת המשמורת המשותפת.
בית המשפט העליון שרטט קווים מנחים עבור בתי המשפט לענייני משפחה על מנת שיכריע בענייני משמורת ומזונות ילדים לאחר בחינת מכלול השיקולים המפורטים למטה:
- מי טיפל בפועל בילדים טרם הגירושין וכיצד התנהלה המשפחה.
- מהן היכולות ההוריות של כל אחד ההורים.
- מה טיב התקשורת בין ההורים ועד כמה הם משתפים פעולה ביניהם.
- מהו רצון הילדים.
- מהן היכולות הכלכליות של ההורים תוך מתן התייחסות מיוחדת להוצאות הדיור הגדלות לעת פרידה והצורך בהסדרה ראויה של סוגיית המדור.
בפסק הדין הודגש כי בית המשפט יקבע משמורת פיזית משותפת רק אם היא עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים וכי הלכת התביעה העצמאית של הקטינים (העומדת על כנה) נועדה לתת מענה להתרחשויות עתידיות בחיי כל הצדדים העשויות להביאם שוב להליכים משפטיים. לפי הלכת התביעה העצמאית של קטין הילד אינו קשור בהסכם מזונות שאליו הגיעו הוריו ויש בהלכה זו כדי להגן על האם מכוחו החזק יחסית של האב במשא ומתן לגירושין.
הכללים לפסיקת מזונות במקרה של משמורת משותפת והורים עם הכנסה דומה הותוו באופן ברור:
- לא ישולמו מזונות שוטפים וכל אחד מההורים יממן את צרכיהם השוטפים של הילדים בעת שהותם עימו.
- ייקבע מנגנון מרכזי אחד (לאו דווקא האם אלא ההורה העיקרי שטיפל בילדים בפועל טרם הגירושין) אשר ירכז את תשלום ההוצאות הנוספות של הקטינים כגון בגדים, ספרים, טיפולים רפואיים חריגים ההורה השני יעביר לו מחצית מהסכומים הנדרשים.
- ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות של הקטינים בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם.
- כל הורה יישא ישירות בהוצאות המדור של הילדים.
עוד נקבע כי על אף שמשמורת משותפת נראית כפתרון טבעי, הרי למעשה היא לוקסוס שלא כל הזוגות יכולים לעמוד בו. על כן ראוי לתת את הדעת מראש ליכולתם הכלכלית של ההורים לעמוד בהסדר המשמורת המשותפת ולהשלכותיו על רווחת הילדים בכל משפחה באופן ספציפי.
רוצים לבדוק מה ההשלכות של פסק הדין עליכם? צרו קשר.