לכאורה, ניתן לומר בביטחון כי חובות הימורים יחשבו כחובות בעלי אופי אישי שלא יכללו בתוך האיזון. קביעה פשוטה כביכול עד אשר נאלצים להתמודד עם השאלה "מהם הימורים?"
אם אחד מבני הזוג נוהג לפקוד בתי הימורים לא חוקיים באישון ליל, נוכל לקבוע בלא ספק כי מדובר בפעולה שאינה נכללת במסגרת הפעולות הסבירות שעושה אדם בכסף השייך לתא המשפחתי ולא נתקשה להחריג חוב זה עת יגיע מועד החלוקה.
כך, בתמ"ש 1940/01 פלוני נ' אלמוני (ניתן ביום 9.5.02 מפי כב' השופטת מקייס) קבע בית המשפט כי הפסדים עקב הימורים במשחקי מזל שנעשו בלא ידיעת הצד השני, ברור כי יש להחריגם ממסת הרכוש המשותף וההפסדים יזקפו לחובתו של הצד שהימר. בין היתר הסתמך בית המשפט על העובדה כי יש בהתנהגות מסוג זה משום הפרת חובת הנאמנות של בן הזוג המהמר כלפי בן הזוג השני.
השאלות הקשות יותר עולות כאשר החוב נוצר לא בחדר הימורים אפוף עשן, אלא במהלך ישיבה בבית מול מסך מחשב תוך ביצוע פעולה שאין כל ספק לעניין חוקיותה – מסחר בבורסה.
בתמ"ש 11495-11-08 (ניתן ביום 1.8.10 מפי כב' השופט ניצן סלימן) קבע בית המשפט כי:
"ניטה לסווג השקעה כזאת או אחרת כ"הימור", מקום בו ערערה ההשקעה את יסודות התא המשפחתי, אם ההשקעה בוצעה במחשכים ולא לעיני כל ובהתאם להיקף ההשקעה".
בתמ"ש 23025-06-10 שניתן ביום 18.5.12 עי' כב' הש' נפתלי שילה, בתיק בו ייצג משרדנו אשה שבעלה השקיע את מלוא תמורת מכר הדירה המשותפת במסחר באופציות מעוף, הסתמך בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, בין היתר, על פסק הדין הנ"ל וקבע בזו הלשון:
"במקרה דנן, אני סבור כי "הכנסת" מלוא תמורת דירת מעלה אדומים לסחר ספקולטיבי בבורסה, אכן ערער את יסודות התא המשפחתי והפסדים אלו יש לקחת בחשבון במסגרת האיזון הכולל, כפי שיפורט לקמן (צ"ל "כדלקמן"). על בן הזוג הנוטל סיכונים כה רבים במסחר בבורסה וזאת מבלי לקבל במפורש את הסכמת בן הזוג השני לפעולות אלו, לקחת בחשבון כי אם ההימור לא יצלח, יילקח הדבר בחשבון במועד איזון משאבים, אם הצדדים ייפרדו. "
אם כך, ניתן לומר כי מסחר בסכומים בלתי סבירים, תוך נטילת סיכונים רבים, בלא קבלת הסכמה מפורשת של בן הזוג השני תוביל למסקנה כי מדובר בחובות שיש להשית על כתפיו של בן הזוג שגרם להיווצרותם.
מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת