מאמרים נוספים
מוניטין עסקי מוכר, כיום, גם במשפט הישראלי כנכס וכזכות. הכרה זו משתרעת גם על נסיבות שבהן המוניטין הם אישיים וקשורים לאדם כבעל מקצוע, ולאו דווקא צמודים לעסק.
הרציונל העיקרי בהתייחסות למוניטין כאל נכס העומד לחלוקה בעת פירוק התא המשפחתי הינו הסברה שהמוניטין נגרם באמצעות מאמץ, זמן, עבודה, השקעה כספית וכו´, הפריטים האלה נמנים עם נכסי השיתוף, וממילא גם פירות הנכס, המוניטין, חייבים להימנות על נכסי השיתוף.
הרעיון הבסיסי הינו המאמץ המשותף העומד ביסודו של עיקרון החלוקה השווה, והמבוסס על תרומה שוות ערך כלכלי מצד בן הזוג, העוסק בטיפוח המשפחה ובגידול הילדים.
בתי המשפט הבחינו בין מוניטין עיסקי, שהינו נכס בר חלוקה וממנו זכאי בן או בת הזוג לקבל את חלקו, לבין המוניטין האישי, בו אין לצד שכנגד כל חלק.
על מנת להעריך את שווי המוניטין ממנה בית המשפט מומחה שתפקידו להעריך את שוויו הכולל של העסק, לרבות המוניטין העיסקי שלו.
