Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

מהו מועד הקרע בין בני זוג בעת גירושין?

מדריך גירושין מגזין גטup > חלוקת רכוש > מהו מועד הקרע בין בני זוג בעת גירושין?

מהו מועד הקרע בין בני זוג בעת גירושין?

לעת גירושין, עולה לעיתים מחלוקת בשאלה מהו המועד שעד אליו יחשבו הזכויות כמשותפות וממנו ואילך כנפרדות.

מחלוקת זו נסובה בדרך כלל בין בני זוג שאינם מאוזנים מבחינה רכושית, וצד אחד צובר יותר זכויות (למשל זכויות במקום העבודה – פנסיה, ביטוח מנהלים, קופות גמל, קרנות השתלמות וכיוצ"ב). הצד שצובר זכויות רבות יותר יטה לטעון כי יש לקבוע מועד מוקדם יותר כמועד תום השיתוף, כלומר מועד הקרע, בעוד שהצד שמבקש לקבל מחצית מהזכויות יחפוץ כי מועד תום השיתוף יהיה מאוחר ככל האפשר.

כלל הבסיס הקבוע בחוק יחסי ממון הנו כי מועד האיזון יהיה כמועד פקיעת הנישואין, דהיינו לעת גירושין, כאמור בסעיף 5 לחוק יחסי ממון, ובסעיף 8 (3) לחוק יחסי ממון.

אלא שנקבע נוהג, לפיו מועד תחילת ההליך המשפטי בין בני הזוג נחשב כמועד הקרע, ומועד איזון המשאבים הוקדם בפועל למועד פתיחת ההליך המשפטי.
נוהג זה היגיון רב היה בצידו, שכן מרגע בו ננקטו הליכים, מטבע הדברים בא לקיצו אותו "שיתוף פעולה כלכלי" אשר הונח ביסוד הנישואין.
אלא שלעיתים אין הסכמה בין בני הזוג בשאלת החלת המועד הקובע, ובית המשפט נדרש להכריע בשאלה זו. לפיכך, הותוו בפסיקה מספר מבחנים אשר שימשו את בתי המשפט, על מנת לקבוע 'מועד איזון'.

בתי המשפט למדו על מועד הקרע, אשר ממנו אין מייחסים עוד שיתוף (או אחריות זה למשאביו של זה) בין הצדדים, מאירועים, כגון: עזיבת הבית או מועד הגשת התביעה, כפי שנקבע בע"א 809/90 לידאי נ' לידאי, פד"י מו(1) 602:
"ברבים מן המקרים, הפירוד הממשי, שבו עוזב אחד הצדדים את הבית, הוא המעיד על קצה של כוונת השיתוף ברכוש. בדרך כלל מועד זה הוא המועד הקובע לצורך חלוקת הרכוש המשותף. אך בעניינו נקבע, בצדק, מועד הגשת התביעה כמועד הקובע" (שם, עמ' 614).

בפסק דינה של כב' השופטת קינן (תמ"ש (חיפה) 3340/03) לעיל, נקבע באופן דומה:
"המועד הקובע לצורך חישוב סל איזון המשאבים בהתייחס לתום התקופה, נקבע בפסיקת בתי המשפט כמועד שבו פסק משק הבית של הצדדים מלתפקד כיחידה כלכלית משותפת. מועד זה נקבע בכל מקרה לפי נסיבותיו, בין אם במועד הפרידה בפועל, בין אם במועד הגשת התובענות לביהמ"ש ובין במועד אחר – על פי הנסיבות המצביעות על ההפרדה הרכושית והכלכלית בפועל".

בפסק דין אחר (תמ"ש (י-ם) 13402/08 כ.ב. נ' כ.י) קבע כב' השופט איתי כץ, כך:
"בדרך כלל יקבל בית המשפט את הטענה שיש להכיר במועד מוקדם יותר מפקיעת הנישואין, כאשר בני הזוג נפרדו באופן סופי ומוחלט או שישנם סממנים מובהקים אחרים המעידים על קרע סופי, בלתי ניתן לאיחוי, שבעטיו לא יהא זה צודק לקבוע שכל אחד מהם ממשיך לצבור זכויות ברכושו של האחר אף לאחר מועד הקרע ורק משום כך שהגט הפורמאלי טרם סודר."

עוד נאמר בהקשר זה מפי כב' השופט ויצמן (תמ"ש (כ"ס) 3591/02 ש.צ. נ' ח.צ.):
"…מכל מקום, בתי המשפט בפסיקותיהם החלו לגבש כללים לגבי הנסיבות בהן יוקדם מועד הקרע ויקבע בנקודת זמן המוקדמת למועד פקיעת הנישואין. כך נקבע שעל בית המשפט לבחון, בין השאר – מתי חל שבר בלתי ניתן לאיחוי ביחסי הצדדים או מתי הגיעו הנישואין לסיומם "דה פקטו", מהו המועד בו החלו בני הזוג בפועל להפריד רכושם ולהתנהל התנהלות כלכלית עצמאית ללא קשר לבן הזוג האחר, האם החל להתפתח קשר זוגי בין מי מבני הזוג עם צד שלישי המלמד על ריקון חיי הנישואין מתוכן, וכיוצ"ב" .

ביום 5/11/08 נתקבל בכנסת ישראל תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון.

סעיף 5 לחוק יחסי ממון תוקן, ואפשר החלת הסדר איזון משאבים אף בטרם פקיעת הנישואין; מכלל הקדמת ההסדר, למדים אנו מקרים אשר המחוקק שיווה לנגד עיניו, כ"מצדיקים" הקדמת מועד האיזון, ומשכך, מהווים מעין מבחני מועד קרע. בין יתר מקרים אלו מוצאים אנו –

  1. חיים בנפרד של לפחות 9 חודשים.
  2. חלפה שנה מאז הגשת תביעה רכושית.
  3. חלפה שנה מאז הליך להתרת נישואין.

עוד קבע המחוקק, כי בית המשפט יהיה רשאי לקצר את התקופות האמורות, בהתחשב בהליכים שננקטו בין הצדדים, ובמיוחד הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, הליכים פליליים, ועוד. (ראה סעיף 5א' לחוק המתוקן).
מצוות המחוקק ה'מקורית' היתה, כי מועד האיזון ומועד הקרע חד המה; לכך ניתנו חריגים; כדי ל'התאים' חריגים אלו למציאות הסכסוכים הננקטים בבתי המשפט, נקבעו מקרים בהם יעשה שימוש בחריגים, זאת מתוך ראיה כי מוטב הוא שניתן יהיה לבצע איזון ללא פקיעה; ברם מצוותו של המחוקק היא שקבעה את דרך המלך.
לא רק שהגיונם של דברים הוא המחייב לפנות למקרים המנויים בחוק, אלא גם הפסיקה שעד התיקון לחוק.
לא כל פירוד יקים מועד של פקיעה ואיזון; דרוש פירוד של ממש. לא כל הפרדה חשבונאית תקים מועד פקיעה ואיזון – דרוש "שלי-שלי שלך-שלך".
לפיכך, ראה לנכון המחוקק לקבוע תקופות זמן ארוכות (הניתנות לקיצור בתנאים מסוימים), מאז שנפרדו צדדים, או מאז שניהלו צדדים הליכים. תקופות אלו נועדו ללמד על "רצינות" הפירוד, ועל עומק הקרע; סופיותו של הקרע והיותו 'יציב' הנם תנאים מהותיים בקביעתו.

בפסק דין (תמ"ש 18568-05-13, תמ"ש 3048-09-13) שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, עסק כבוד השופט יהורם שקד בשאלה מהו מועד הקרע בין בני זוג אשר נפרדו וחזרו, וקבע כי מועד הקרע הוא המועד בו חדלו הצדדים לראות עצמם כשותפים וכמי שמקיימים מערכת זוגית כלכלית מחייבת, בין לזכויות ובין לחובות.
ראיות למועד כזה הן כאשר בני הזוג מפסיקים לנהל קופה משותפת, אחד מבני הזוג עוזב את הבית, מפרידים חשבונות בנק, אחד מבני הזוג מתחיל קשר עם צד שלישי, מוגשת תביעה ועוד. כאשר מתרחשת פרידה פיזית ואחריה טענה לחזרה לחיים משותפים, יבחן בית המשפט שני אלמנטים : האלמנט התודעתי – אמור להגיע מהבעת רצון אמיתית של שני הצדדים לחזור ולחיות בחיי שיתוף; והאלמנט הפיזי – בו הצדדים אכן נקטו בפעולות ליצירת חיי שיתוף ביום יום (מגורים משותפים, זניחת קשר מחוץ לנישואין, פתיחת חשבון משותף ועוד).

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני