מהן העילות לגירושין?
על מנת שבית הדין הרבני יתן פס"ד המחייב בעל ליתן גט או המחייב אישה לקבל את גיטה, על הצד התובע גירושין להוכיח עילת גירושין תקפה על פי הדין העברי.
העדר אהבה או מריבות בין בני הזוג אינם מהווים בדרך כלל עילת גירושין מוכרת. זהירות – אם הגשתם תביעת גירושין מחוסרת עילה על פי ההלכה, תביעתכם תדחה במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב יגרמו לכם נזקים נוספים כמו חיוב בכתובה.
עילות גירושין העומדות לאישה בתביעת גירושין נגד בעל :
- טענת מומים – בעל שאינו יכול לקיים יחסי אישות בשל סיבות הקשורות בבעל עצמו, כגון מחלות מסוכנות ומדבקות.
- בעל שאינו מסוגל להוליד
- בעל שאינו מסוגל לקיים יחסי אישות
- בעל שמסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו, ואז הוא נקרא מורד
- בעל שמתנהג עם אשתו שלא כדין – מכה, מקלל, מעליב. לא די בהתנהגות חד פעמית אלא יש להוכיח התמדה…
- בעל נרקומן
עילות גירושין העומדות לבעל בתביעת גירושין נגד אישה:
- טענת מומים – אישה שאינה יכולה לקיים יחסי אישות בשל סיבות הקשורות בה עצמה כגון מחלות מדבקות וכיוצ"ב.
- עקרות – אם לאחר עשר שנות נישואין האישה אינה יולדת, זו עילת גירושין.
- עוברת על דת – גורמת לו ביודעין לעבור על דיני הדת כמו ע"י הכנת מזון לא כשר, מקללת, מעליבה, מכה, נוהגת בחוסר צניעות וכו´. אם הוא ממשיך לחיות עימה וסולח לה, לא יוכל אח"כ להגיש תביעה ולחייבה בגט.
- מעשי כיעור – מעשים מכוערים שלפי ראות בית הדין יש בהם כדי להצדיק את החשד החמור שהיא זנתה תחת בעלה, אם כי אין עדים לזנות ממש. אם מעשי הכיעור הוכחו זכאי הבעל לגרש את האישה, אך אין הוא מחוייב לגרשה אלא הוא רשאי לסלוח לה ולהמשיך לחיות עימה.
- אישה שזנתה תחת בעלה – במקרה זה אסור לבעל להמשיך ולחיות עמה חיי אישות, והטענה שהוא סלח ומחל לה לא תעמוד לו.
- טענת מאיס עלי – האישה טוענת שהתנהגותו של הבעל ונתוניו הגופניים נמאסו עליה עד כדי כך שאינה יכולה להתקרב אליו ולקיים עימו יחסי אישות.