Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Filter by Categories
בגידות
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
הילדים שלך
הסכמים
חברות משפחתיות
חלוקת רכוש
ידועים בציבור
כל ההתחלות קשות
מזונות אישה
מזונות ילדים
משמורת
משפחה ופלילים
עו"ד גירושין

הבגידה בראי בג"ץ

בג"ץ שם קץ לחרות שנטל לעצמו בית הדין הרבני בפרשנות חוק יחסי ממון

כזכור, בג"ץ בבלי קבע שחוק יחסי ממון, הקובע חלוקה שווה של הזכויות הרכושיות, מחייב גם את בתי הדין הרבניים לעת שהם עוסקים בחלוקת הרכוש המשותף במסגרת תביעת גירושין .

אלא שבתי הדין הרבניים נהגו לתת לחוק יחסי ממון פרשנות משלהם, ולהוציא במקרים רבים את הזכויות הסוציאליות מכלל הרכוש המשותף. מאז בג"צ פלמן, ניתן כבוד רב להחלטות בתי הדין הרבניים וניכרה מגמה בולטת של חוסר רצון להתערב בהחלטות בית הדין הרבני, והותרת כר פעולה נרחב להחלטותיו, לרבות פרשנות מרחיבה ו"יצירתית" של חוק יחסי ממון.

בבג"צ 8928/06 פלונית נ´ בית הדין הרבני שפורסם כאמור ביום 8.10.08, עתרה אשה שבגדה לביטול החלטת בית הדין הרבני הגדול שקבע שזכויותיו הסוציאליות של הבעל לא יהוו חלק מהרכוש המשותף, בשל בגידתה של האשה. בג"צ ביטל את החלטת בית הדין הרבני הגדול וקבע שהזכויות הסוציאליות יהוו חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג, ללא קשר לבגידת האשה.

בג"צ קבע כי "קביעות בית משפט זה לפיהן אין נענשים על בגידה למפרע על ידי נטילת הזכויות ברכוש המשותף, כוחן יפה בין אם הרכוש הוא משותף מכוח הלכת השיתוף ובין אם חל עליו הסדר האיזון הקבוע בחוק יחסי ממון, שהרי הזכויות הסוציאליות הן חלק מפירות ההשתכרות הכוללת אשר נצברו במהלך תקופת עבודתו של בן הזוג. לפיכך, נסיבות המקרה שבפנינו אינן מצדיקות סטייה מכלל השוויון באיזון המשאבים."

בג"צ בחן את נימוקי בית הדין הבני ודחה אותם מכל וכל:

"גם נימוקו של בית הדין הרבני הגדול לפיו האחריות הכלכלית שהוטלה על הצד הנבגד בפתאומיות "לבנות לו בית אחר" מזכה אותו להקלות באיזון המשאבים של זכויות שנצברו לפני הבגידה – אינו יכול לעמוד. פשיטא, כי לכל פירוק של נישואין ישנן השלכות כלכליות נרחבות. הצורך "לבנות בית אחר" אינו ייחודי רק לבני זוג שנישואיהם פורקו בשל בגידה. צורך זה הוא מנת חלקם של רבים מבני הזוג שנישואיהם הגיעו לקיצם.

העובדה כי הגורם לפירוק קשר הנישואין הוא בגידתו של אחד מבני הזוג אינה מקימה את הצורך "לבנות בית אחר". פירוק הנישואין כשלעצמו, יהיה הגורם לו אשר יהיה, הוא שמקים צורך זה. קבלת נימוק זה תוביל בסופו של יום, למצב בו, בניגוד להלכה שנקבעה בבית משפט זה, נענש בן הזוג שבגד למפרע על ידי נטילת זכויותיו ברכוש המשותף. לפיכך, איני סבורה שיש מקום לקבוע כלל גורף מעין זה שקבע בית הדין הרבני."

כבוד השופט ריבלין אף הוסיף וקבע כי אין להעניש אדם על חלקו בפירוק היחסים ע"י סנקציות כלכליות : "פירוק התא המשפחתי הוא אירוע קשה וכאוב עד מאד. במקרים מסוימים ניתן לראות באחד מבני הזוג כנושא באחריות גדולה יותר לפירוק היחסים מזו שנושא בה בן הזוג השני.

אולם, אין להתמודד עם הקושי שבפירוק, ועם אשמתו של מי מהצדדים, בדרך של פגיעה כלכלית במסגרת חלוקת הרכוש של בני הזוג. יתרה מכך, תכופות יש קושי לדבר בהקשר זה במונחים של "אשמה". פירוק הנישואין הוא תוצאה של נסיבות מורכבות ובגידה כשלעצמה אינה הופכת את אחד מבני הזוג לאשם הבלעדי."

[elementor-template id="4045"]

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

    מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
    התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

    לקבלת ייעוץ משפטי פרטני